הוצאות מימון של 211 מיליון שקל לאלביט הדמיה ב-2003; שכרו של מוטי זיסר הסתכם ב-3.45 מיליון שקל

ישנן חברות שמעדיפות שתוצאותיהן הכספיות יזכו לחשיפה מקסימלית. לכן הן מפרסמות את הדו"חות הכספיים במהלך יום המסחר בבורסה, עורכות מסיבת עיתונאים, מכנסות אנליסטים ומנהלי השקעות לארוחת צהריים, ומנהליהן המתראיינים במשך כל היום באמצעי התקשורת מסבירים לבעלי המניות את שהתרחש בחברה בתקופת הדו"ח ופורסים את תחזיותיהם להמשך.



חברות אחרות, שבדרך כלל יש להן סיבות טובות לכך, מעדיפות להישאר בצל ולפרסם דו"חות במינימום רעש תקשורתי. אלביט הדמיה שבשליטת מוטי זיסר בחרה הפעם (כמו גם בפעמים קודמות) בשיטת "הפרסום השקט", והיא עשתה זאת בכישרון רב. כמו במבצע צבאי שיגרה החברה את הדו"ח השנתי שלה בשעה 18:25 ערב חג הפסח, כאשר שלושה רבעים מהאוכלוסיה היהודית היטלטלה יחד עם הסירים והתבניות בפקקי התנועה בדרך לרבע שנותר בבית לחגוג את ליל הסדר.



אולי אחת הסיבות לחשאיות היא ההפסד הכבד עליו מדווחת אלביט הדמיה והעובדה שהעסקה למכירת 90% מעסקי הקניונים במזרח אירופה לקרן הייטמן, שהוכרזה לפני שלושה חודשים ברוב עם, עדיין לא הושלמה. אלביט הדמיה דיווחה על הפסד נקי של 112 מיליון שקל ב-2003, בהשוואה לרווח של 40 מיליון שקל ב-2002. ברבעון הרביעי של 2003 הפסידה החברה 23.3 מיליון שקל לעומת רווח של 39.6 מיליון ברבעון הרביעי של 2002.







אחת הנקודות שבולטת לרעה בדו"חות של אלביט הדמיה הן הוצאות המימון הגדולות שהיו לה השנה. אלה הסתכמו ב-212 מיליון שקל ב-2003 לעומת הוצאת מימון של 5.5 מיליון שקל בלבד ב-2002. הוצאות המימון של החברה ברבעון הרביעי הסתכמו ב-40 מיליון שקל, מה שגרר אותה להפסד תפעולי של 38.7 מיליון שקל ברבעון הרביעי. לטענת דירקטוריון החברה, הוצאות המימון הכבדות נגרמו בשל הפיחות המשמעותי בשני המטבעות בהם היא פועלת וגובה את שכר הדירה במרכזים המסחריים - הזלוטי הפולני והפורינט ההונגרי, ביחס למטבע שמממן את פעילותה - היורו האירופי. הזלוטי פוחת בכ-16%, ואילו הפורינט פוחת בכ-5%.



אלביט הדמיה עוסקת בעיקר בהפעלת מרכזים מסחריים במזרח אירופה ובניהול בתי מלון במערבה. מחזור המכירות של המרכזים המסחריים ב-2003 הסתכם ב-347 מיליון שקל לעומת 280 מיליון שקל ב-2002, גידול של 24%. לעומת זאת ההכנסות מבתי המלון נותרו יציבות ברמה של 203 מיליון שקל.



פרט מימוני משמעותי נוסף העולה מהדו"חות הוא אי עמידתה של החברה בקובננטס של שתי הלוואות מבנקים זרים בהיקף של של 203 מיליון שקל. ההלוואות ניתנו לאלביט הדמיה לצורך הקמת בתי מלון בחו"ל ותפעולם. אלביט כותבת כי להערכתה בטווח הקרוב היא תעמוד בקובננטס, ובכל מקרה על פי ניסיון העבר לא יעמידו הבנקים את ההלוואות לפרעון מיידי. אלביט הדמיה גם לא עומדת בקובננטס על הלוואה של 201 מיליון שקל שקיבלה מבנק ישראלי לצורך הקמת קניון ארנה שבהרצליה פיתוח. עם זאת, הבנק הודיע לחברה בכתב כי לא ידרוש את פרעון ההלוואה שזמן פרעונה 2004, לפני ינואר 2005. הכנסות ארנה ברבעון הרביעי הסתכמו ב-10.3 מיליון שקל, בדומה להכנסותיו מרבעון הפתיחה שהסתכמו בקצת פחות מ-10 מיליון שקל.



שכרו של מוטי זיסר הסתכם ב-3.45 מיליון שקל, מה שהיה מכניס אותו בקלות למקום ה-30 בטבלת מאה המנהלים המתוגמלים בבורסה. שכרו של נשיא אלביט הדמיה שמעון יצחקי הסתכם ב-2.86 מיליון שקל, מה שהיה מביאו למקום ה-48 באותה טבלה.



אינסייטק גייסה לפי שווי 111 מיליון דולר



אחד הפרטים החדשים העולים מדו"חות אלביט הדמיה מתייחסים לאחת מחברות הסטארט-אפ המעניינות בהן שולטת אלביט הדמיה - אינסייטק, העוסקת בהסרת גידולים באמצעות גלי אולטראסאונד.



אינסייטק חתמה במארס האחרון על הסכם עם קבוצת משקיעים פרטית במסגרתו תשקיע הקבוצה 3 מיליון דולר תמורת 2.7% מהמניות. אלביט הדמיה אופציה ל-6.5% ממניות אינסייטק תמורת 7.1 מיליון דולר, שכבר ניתנו לה כהלוואות. ההקצאה לקבוצת המשקיעים נעשית על פי שווי חברה של 111 מיליון דולר, השווי הגבוה ביותר שניתן עד היום לחברה. אלביט הדמיה הודיעה גם כי קרן סקויה תשקיע בסטארט-אפ אוליב העוסק בקישור בין מערכות דפוס של עיתונים לשירותי ארכיב דיגיטליים ופרסומם באינטרנט, 6 מיליון דולר בתמורת ל-26% מהמניות.