הקרן השניונית וינטג' של קבוצת דברת גייסה 65 מיליון דולר

קרן ההשקעות השניונית (Secondary) הישראלית, וינטג' (Vintage), מקבוצת דברת, השלימה את גיוס ההון לקרן הראשונה שלה, בהיקף של 65 מיליון דולר. הקרן, המנוהלת על ידי אלן פלד, עוסקת ברכישת אחזקות של משקיעים (שותפים מוגבלים) בקרנות הון סיכון ישראליות וברכישת תיקי השקעות מלאים של חברות טכנולוגיות מחברות או משקיעים. וינטג' השלימה את גיוס ההון לקרן הראשונה שלה, בתוך כשנה, לאחר שכבר ביוני 2003 ביצעה סגירה ראשונה בהיקף של 30 מיליון דולר, שאיפשרה לה להתחיל לבצע השקעות. עד כה ביצעה הקרן כחמש עסקות רכישה של אחזקות בקרנות הון סיכון ישראליות.



לדברי פלד, שהקים את הקרן לאחר ששימש בעבר שותף בכמה קרנות הון סיכון בולטות (ורטקס ויזראל סיד), עם המשקיעים בוינטג' נמנות שלוש חברות ביטוח ישראליות ומשקיעים זרים. בין המשקיעים שלוש קרנות אמריקאיות המתמחות בהשקעה בקרנות אחרות (of Fund Fund) וכמה משקיעים פרטיים מישראל, ארה"ב וקנדה. אהרן ושלמה דברת, נותני החסות והשותפים של פלד בהקמת הקרן, הם המשקיעים הישראלים הגדולים בקרן, ופלד מדגיש כי הקרן החדשה היא פעילות נפרדת מקרן ההון סיכון שלהם, כרמל.



פלד מגדיר את וינטג' כקרן משנית במובן הרחב של המלה. "אנחנו פועלים במתכונת המסורתית של קרנות משניות, כלומר רוכשים את חלקם של שותפים מוגבלים בקרנות ואת ההתחייבויות שנותרו להם על פי שווי כלכלי הנמוך מעלות ההשקעה המקורית. ואולם, הקרן פועלת בשני מישורים נוספים: ניהול מגעים לרכישת תיקי השקעות שלמים של קרנות תאגידיות (CVC) או זרועות השקעה של תאגידים המעוניינים לצאת מהשקעות אסטרטגיות שביצעו בעבר, במטרה להפנות את ההון לפעילות הליבה שלהם. בנוסף מבצעת הקרן השקעות בקרנות אחרות.



לדברי פלד, גם כיום - למרות ההתעוררות במגזר ההיי-טק - ישנם משקיעים המעוניינים לצאת מהשקעותיהם ולהתרכז בפעילות הליבה העסקית שלהם: "אנחנו מקבלים הרבה פניות ממשקיעים ישראלים וזרים".



פלד אומר כי לעתים מדובר בשינוי אסטרטגיה של חברות ומשקיעים המנסים לחדור לתחומים אחרים מבעבר. לפני תשעה חודשים, כשהקרן החלה לבצע השקעות, תנאי ההשקעה היו טובים יותר, שכן ההיי-טק היה עדיין בתקופת המשבר והמשקיעים ביקשו להיחלץ מההשקעות שלהם, גם במחיר עלות או פחות. פלד אומר שחלון ההזדמנויות של המשקיעים השניוניים לא נסגר עתה, עם הסימנים ליציאה מהמשבר. "לפני שנה מרבית הקרנות הישראליות שהוקמו ב-2001-2000 השקיעו רק 40% מההון, ועתה הן הגיעו ל-70% מההון - כך שבכל מקרה מי שמוכר את תיק ההשקעות שלו עושה זאת במצב שונה מבעבר. גם אנחנו כרוכשים מקטינים את הסיכון, כשידוע מה מצב מרבית ההשקעות. בעת משבר יש לנו יותר מציאות במחיר יותר נמוך, אך סיכוי להצלחה, המותנה במצב השוק, שהוא נמוך יותר. כיום יש פחות הזדמנויות זולות, אך הסיכוי שלהם גדול יותר והסיכון נמוך יותר".



בשנה האחרונה ניסו להיכנס לשוק השניוני הישראלי כמה גופי השקעות שיניוניים גדולים בהם פול קפיטל, וקולר קפיטל, שתיים מהקרנות הגדולות בעולם בתחום. עם זאת, פלד טוען שבשלב זה שתי הקרנות הישראליות בתחום השניוני, הארווסט מקבוצת אוורגרין שגייסה בשנה שעברה 90 מיליון דולר ווינטג', לא נתקלות בתחרות רבה מחו"ל. "השוק מספיק גדול לשני שחקנים מקומיים, אך לא מספיק גדול ואטרקטיווי למשקיעים גדולים זרים שמבצעים עסקות של עשרות ומאות מיליוני דולרים. פה אין להם עסקות כאלו".



לפי פלד, וינטג' עורכת בדיקות מקיפות של מצב תעשיית ההון סיכון הישראלית כדי לאתר הזדמנויות השקעה, ולהערכתו מרבית הקרנות הגדולות יצליחו לגייס כסף לקרנות המשך. "המשקיעים מגיבים טוב למה שקורה בקרנות הישראליות בעלות היסטוריה טובה של השקעות. כשיוצאים עתה מהמשבר מתברר כי הקרנות הישראליות לא הפסידו כמו הקרנות האמריקאיות כי לא השקיעו בחברות אינטרנט וחברות בועה אחרות, אך במקביל גם לא הרוויחו הון עתק כמו הקרנות האמריקאים".



עסקות תחת מעטה חשאיות



קרנות משניות הן קרנות נישה המתמחות ברכישת חלקים בקרנות הון סיכון אחרות מהשותפים המוגבלים שהשקיעו בהן ונטילת ההתחייבויות העתידיות שנותרו להם באותה קרן. בדרך כלל נמכרות אחזקות אלה, שעשויות לכלול השקעות ב-40-30 חברות, במחיר הנמוך בעשרות אחוזים מאומדן השווי המקורי של חברות הפורטפוליו.



באחרונה, בגלל החרפת המשבר בתעשיית ההון סיכון, נמכרות לעתים אחזקות של משקיעים בקרנות לקרנות משניות רק תמורת שחרור מהתחייבויותיהם העתידיות, בתוספת השתתפות קטנה ברווחיה העתידיים של הקרן, אם ישנם כאלה. משום כך מתבצעות עסקות אלה תחת מעטה של חשאיות. המשקיע, המחליט למכור את חלקו בקרן, אינו מעוניין שדבר העסקה ייוודע בשוק, ובמיוחד לא התמורה הנמוכה שקיבל. הקונים חוששים כי פרסום עסקת המכירה, ובעיקר שוויה, ידרדר את שווי השוק של חברות הפורטפוליו ויצביע על חוסר אמון של המשקיעים בחברות שנכללו בעסקה.



ההערכות בתעשייה הן כי בשנה האחרונה התבצעו יותר מעשר השקעות משניות, בהיקפים של כמה עשרות מיליוני דולרים, שבהן נרכשו אחזקותיהם של משקיעים שהשקיעו בעבר כ-100 מיליון דולר והתחייבו להשקיע סכום דומה בעתיד.



וינטג' היא הקרן המקומית השנייה שהצטרפה לשוק של עסקות משניות. עד כה פעלה בשוק זה, כמעט ללא תחרות, רק קרן הרווסט של קבוצת אוורגרין, שהקימה שתי קרנות בהיקף כולל של 115 מיליון דולר. להרווסט יש אחזקות בכ-20 קרנות ישראליות. בנוסף לה קיימות בישראל שלוש קרנות משניות מהגדולות בעולם: הרבור ווסט, פול קפיטל ולנדמרק, שגם להן אחזקות בקרנות ישראליות.



בתעשייה מעריכים כי השנה יתבצעו עשרות עסקות משניות בהיקף כולל של כ-100-50 מיליון דולר. העסקה הגדולה ביותר עד כה היתה של קונצרן כור, שהשלים לפני שנה וחצי את מכירת חלק מאחזקותיו בשבע קרנות הון סיכון - ובהן סטאר, ג'נסיס, כרמל ודלתא - לקרן הרווסט. בעקבות המכירה ירדו התחייבויות כור להשקעות בקרנות ההון סיכון מ-36 מיליון דולר ל-14 מיליון דולר. עד למכירה השקיע הקונצרן כ-30 מיליון דולר בקרנות ההון סי