דסק"ש מהמרת בברזיל

מאת יורם גביזון

2000 תיזכר כשנת המחיקות הגדולות של חברת דיסקונט השקעות , שרשמה בעקבותיהן הפסד שיא של 149 מיליון שקל. זאת, לאחר שברבעון הרביעי של 2000 רשמה הפחתה של 31 מיליון שקל בשווי השקעותיה בחברות טימוורקס נטקינג ואקס אקס אל, והפחתה בסכום של 100 מיליון שקל בחברות טכנולוגיה בעקבות ירידה לא זמנית בערכן.

אך לצד המחיקות היו בשנה החולפת גם השקעות. אחת הגדולות שבהן היתה בחברת ג'י.וי.טי הולדינג, שדיסקונט השקעות מחזיקה 14% ממניותיה.

דסק"ש השקיעה עד סוף 2000 סכום של 15 מיליון דולר מתוך התחייבות כוללת להשקיע עד 50 מיליון דולר בחברה שהיא בעלת זיכיון בלעדי מממשלת ברזיל להיות הספק הבלעדי של תקשורת נייחת של קול, נתונים ואינטרנט בדרום ובמרכז ברזיל עד 2020. אזור הזיכיון כולל אוכלוסייה של 39 מיליון איש ומקיף 9 מדינות, כולל עיר הבירה ברזיליה, ומכסה 30% משטחה של ברזיל.

גלובל וילג' טלקום, שהיא החברה הבת של ג'י.וי.טי, אמורה לשחזר את הצלחתה של סלקום ולהקטין את תלותה של דיסקונט השקעות במגבלות הרגולציה על חברות התקשורת הישראליות בקבוצה.

תקציב ההשקעות של ג'י.וי.טי הוא 900 מיליון דולר, שמתוכם התחייבו בעלי מניותיה של החברה להשקיע 350 מיליון דולר, והיתרה תמומן על ידי חוב חיצוני.

ג'י.וי.טי פרשה עד סוף 2000 רשת שמבוססת על סיבים אופטיים ותשתית גישה אלחוטית ב-24 הערים הגדולות. במקביל להמשך פרישת הרשת בערים נוספות החלה ג'י.וי.טי במכירת שירותי טלפוניה, ADSL ותקשורת נתונים, ועד מארס 2001 מכרה 60 אלף קווים והתקינה יותר מ-25 אלף קווים. הכנסותיה של ג'י.וי.טי זניחות בשלב זה - 114 אלף דולר, ובדיסקונט השקעות צופים שהחברה תמשיך להסב הפסדים בשנים הראשונות לפעולתה.

מהדו"חות הכספיים של ג'י.וי.טי עולה כי המקור העיקרי להשקעות של 212 מיליון דולר שכבר בוצעו הוא אשראי ספקים שייפרע בתקופה ממוצעת של 5 שנים. מרבית האשראי ניתן על ידי חברת נורטל , שתספק ותתקין עבור ג'י.וי.טי את רשת הטלפונים במתג קבוע.

ג'י.וי.טי השיגה מנורטל התחייבות להלוואה של 240 מיליון דולר למימון רכישת ציוד התקשורת והשירותים. ההסכם נחתם בסוף אוקטובר 2000, ויש להניח שתנאיו היו נוחים פחות לג'י.וי.טי אילו המו"מ התקיים לאחר שנורטל הודיעה על פיטורי 21 אלף עובדים.

הסכמים דומים יש לג'י.וי.טי עם חברת אי.סי.איי , שהלוותה לפרויקט 192 מיליון דולר. רובו של הסכום ניתן כהלוואה לרכישת ציוד רשת טלפונים עם במתג קבוע בסכום של 165 מיליון דולר. אי.סי.איי הלוותה 27 מיליון דולר למימון ההון החוזר של הפרויקט. ג'י.וי.טי הנפיקה לאי.סי.איי שטר הון לפירעון בסוף נובמבר 2003. שטר ההון נדחה מפני התחייבויותיה של ג'י.וי.טי והלוואה בת 40 מיליון דולר שקיבלה מגילת רשתות לווין באפריל 2000, לפירעון עד אפריל 2002. כפיצוי לכך קיבלה אי.סי.איי שער המרה טוב יותר מזה שקיבלה גילת להלוואה שנתנה. אי.סי.איי תוכל להמיר את ההלוואה בת 27 מיליון הדולר ל-5.6% ממניותיה של ג'י.וי.טי, בעוד שגילת תוכל להמיר את ההלוואה של 40 מיליון הדולר ל-4.4% ממניות החברה.

אשראי ספקים בהיקף נמוך יחסית של 26 מיליון דולר קיבלה ג'י.וי.טי מחברת האריס, המספקת ציוד תקשורת. ג'י.וי.טי התחייבה שההון העצמי יממן לפחות 40% ממאזנה וכן התחייבה לתוצאות תפעוליות מינימליות ביחס לאוכלוסייה המכוסה על ידי רשת התקשורת החל ביוני 2001.

נורטל, אי.סי.איי והאריס קיבלו כביטחונות את הרישיון שקיבלה גלובל וילג' טלקום ברזיל, להקים רשת תקשורת, ואת חשבונות הבנק שלה, שכנראה לא יועילו הרבה במקרה שג'י.וי.טי תגיע לסוף דרכה הכלכלית. תמורת החשיפה מקבלים הספקים ריבית של ליבור 6.5%+ על הסכומים שהלוו, וכן התחייבות של בעלי המניות להשקיע סכום נוסף של 37 מיליון דולר בהונה של ג'י.וי.טי, אם זו לא תהיה מסוגלת לפרוע את התחייבויותיה במועד או לעמוד בהתחייבויות פיננסיות מסוימות.

אחד מבעלי המניות נדרש לגבות את התחייבותו להשתתף בהשקעות הון בשעבוד של ניירות ערך סחירים בסכום השווה להתחיבותו ב-12 חודשים הקרובים.

ג'י.וי.טי התחייבה להקדים פירעון של מסגרת האשראי הראשונה שניתנה לה אם תנפיק לציבור מניות או שתבצע הנפקה פרטית של איגרות חוב בסכום של 225 מיליון דולר לפחות.

התחייבות מסוג שונה יש לג'י.וי.טי כלפי אנאטל, שהיא רשות הפיקוח על ענף התקשורת בברזיל. ג'י.וי.טי התחייבה שעד סוף 2001 תגיע קיבולת הרשת ל-521 אלף קווים ועד לסוף 2002 ל-659 אלף קווים, וזאת בהשוואה ל-25 אלף קווים בסוף 2000.