מרצדס SL500: אצילה בשמש הקופחת

הנוף שנשקף מחלון המשרד בשטוטגארט שבגרמניה - שיירי שלג בפאתי מגרש החניה - פתר את ההתלבטות. מרצדס SL500 נשלחה לתערוכת "אוטומוטור" בגני התערוכה בתל אביב, מצוידת בצמיגי חורף המתאימים לנהיגת גשם ושלג. רק דבר אחד שכחו הגרמנים: ישראל היא במזרח התיכון. המרצדס הספורטיווית האצילית, שבוודאי רגילה למגע המשי של שועי אירופה, הושלכה כאן לידיהם המיוזעות של המקומיים. צמיגי החורף הרכים נתקלו באספלט קשה ולוהט, ואף משאית לא פינתה לה את הנתיב השמאלי כדי שתעקוף בקלות.



SL המיוחסת ניסתה למחות. היא סירבה בעקביות לפתוח לגמרי את החלון השמאלי האחורי ואף הודיעה באותיות אדומות עצבניות על תקלה בזיכרון המחשב. בזמן בלימה חזקה נפתח פתאום מכסה פלסטיק מתחת למושב הקדמי. מדי פעם נשמע רעש רוח טורדני מהחלון האחורי. כפתורי הפלסטיק של בקרת האקלים היו רופפים וזולים למגע.







מרצדס SL500, שעולה 100 אלף יורו באירופה ו-1.1 מיליון שקל בישראל, מאופיינת ברמת גימור מאכזבת למדי. למרבה הצער, קשה לייחס את רוב הבעיות למעבר הטראומטי של המכונית מגרמניה לישראל. גם בארץ המולדת התפרסמו לא מעט תלונות על בעיות גימור ותקלות מעצבנות בסדרת SL. אלא שכאן, בערך, נגמרות התלונות. הדור החמישי של מרצדס SL, שהוצג בשנת 2001, הוא מכונית אלילית למראה, רחבה, נמוכה, עם מכסה מנוע ארוך. יש לה פרופורציות קלאסיות וחזות כוחנית אבל אלגנטית.



SL היא מכונית עם פיצול אישיות חיובי. זאת מכונית סגורה עם גג קשיח, שמבודד לא רע רעשי רוח, קור, חום וסכינים יפאניות של ונדליסטים. במשיכת ידית, בתוך 20 וכמה שניות של ריקוד מכני וירטואוזי, היא הופכת למכונית קבריולה פתוחה. אפשר להריח את פריחת ההדרים. אפשר לחטוף כוויות שמש.



הרבה ביטחון עצמי



בכביש בין-עירוני, במהירות שאפשר לצטט רק בגרמנית, SL מפגינה נינוחות, שקט ושלווה. כיול המתלים מצוין - מדובר במתלי אוויר עם שיכוך נשלט מחשב - והנוחות טובה בכל כביש. בסיבובים מהירים וארוכים יש לה הרבה ביטחון עצמי. ואילו בפניות חדות והדוקות - וכאן ההפתעה - היא מתחפשת למכונית ספורט שובבה. אפשר לשחק בה, להשליך אותה מסיבוב לסיבוב ולחשוב שהיא הרבה יותר קלה וקטנה מגודלה האמיתי (1.8 טונות).



SL היא מכונית ספורטיווית יותר מב-מ-וו 645, אם כי המנוע שלה פחות מרשים. תגובת המצערת פחות חדה ובסל"ד גבוה הוא לא חלק לחלוטין. חבל גם שההגה מעט עמום. חבל מאוד שמכונית המבחן צוידה באותם צמיגי חורף צווחנים ורופסים. טוב מאוד שמנגנון ה-ESP ליברלי ומתיר לנהג חופש החלקה מסוים. טוב גם כן שמנגנון ה-ABS נכנס לפעולה בנקודה מאוחרת יחסית.







לאורך כל נסיעת המבחן, בכל הצצה במראה, תמיד התנשפה שם מאחור הונדה סיוויק. פעם זאת היתה סיוויק שחורה עם פנסי ערפל ופעם סיוויק כסופה עם כנף רוח של אימפרזה טורבו ופעם סיוויק לבנה בלי סימנים. הנהג בסיוויק התורנית ניסה לזנב ב-SL, לגרות אותה, להראות לה מה זה. אבל האצילה האירופית, בלחיצת דוושה רכה, ברחה קדימה. כשהיא תחזור לאירופה היא בטח תזדקק להחלפת שמן ומסננים. אולי אפילו לאיזה אוברול קטן ומנחם.