בית המשפט: חוק חופש המידע נועד לאפשר לאזרח לקבל מהמדינה מידע גולמי בלבד

מאת אסף ברגרפרוינד

מטרתו של חוק חופש המידע היא לאפשר לאזרח לקבל מהמדינה מידע גולמי שאמור להיות פתוח לציבור, או מידע שעל ידי התאמה קלה יכול להיות פתוח לציבור; ואולם אין זה מתפקידה של המדינה לספק לאזרח מידע המצריך עבודת איסוף, בדיקה ועריכת סטטיסטיקות - כך עולה מפסק דין שניתן שלשום על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דרורה פלפל.

פסק הדין ניתן בדיון בעתירה של העמותה הישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית, שביקשה ממשרד הבריאות להעביר לידיה את רשימת חולי הנפש שנפטרו בזמן אשפוזם בשנות ה-90; את רשימת הפסיכיאטרים שנתנו ב-99'-98' טיפול פסיכיאטרי בנזע חשמלי; ואת רשימת המאושפזים שחתמו על טופס הסכמה לקבלת טיפול בנזע חשמלי.

העמותה ציינה בבקשתה כי מאחר שסוגיית האשפוז הכפוי שנויה במחלוקת, יש לציבור זכות לדעת מה מתרחש במוסדות פסיכיאטריים, ולקבל מידע על נסיבות מותם של מטופלים. העמותה ביקשה כי הרשימות שיועברו לרשותה יהיו מפורטות, ומחולקות לפי התפלגות הנתונים האישיים של המטופלים, סוגי הטיפולים שניתנו להם, סוגי התרופות שניתנו להם ופרטי הרופא המטפל.

אין אינטרס ציבורי לפרסם פרטים על הרופא

השופטת קבעה בפסק הדין, כי אין היא סבורה שקיים אינטרס ציבורי שהמידע שאותו מבקשת העמותה לקבל יועבר לידיים לא מקצועיות, על בסיס חוק חופש המידע. השופטת ציינה כי אין כל אינטרס ציבורי לפרסם פרטים על מצבו האישי של הרופא המטפל, או על רמת ההכנסה הממוצעת של החולה, וזאת כשמדובר במידע שמגיע מבתי חולים ממשלתיים, שבהם הטיפול שווה לכל נפש.

השופטת מתייחסת בפסק הדין לבעייתיות של חשיפת מידע על אופיו של טיפול רפואי שמקבל חולה בבית חולים.

לדבריה, הטיפול הרפואי נהנה מחיסיון שבין רופא למטופל, והאפשרות לוותר על החיסיון נועדה לבצע פעולות הקשורות בטיפול בחולה, ולא לשרת את האינטרס הציבורי לחופש מידע. על כן, היא סבורה כי בכל מידע שמועבר על מטופלים ודרך הטיפול בהם, יש למחוק כל פרט שעלול לזהות את המטופל.

השופטת אמרה כי הוראות חוק חופש המידע אומנם יצרו מנגנון המאפשר לעמותה לקבל נתונים על מספר המטופלים באשפוז כפוי ואבחוני המחלות שלהם, ואולם הדגישה שהחוק לא נועד לספק מידע הדורש ניתוח סטטיסטי של תיקי המחלה של המטופלים, ומצריך עבודת איסוף ועיבוד (עת"מ 1018/01) .