"כולם חשופים למיזוגים ורכישות" / הארץ

מאת סמי פרץ

עסקת המיזוג שנחתמה בשבוע שעבר, בין בריזקום לפלוור הפועלות בתחום הגישה האלחוטית בפס רחב, מפנה את תשומת הלב מהעיסוק האובססיווי במשבר העמוק ובקריסה בנאסד"ק לאחת מתוצאות הלוואי של המצב - מיזוגים. רבים מעריכים כי המיזוג הזה מסמן גל חדש של מיזוגים בין חברות סטארט-אפ רבות שהוקמו בשנים האחרונות. אחד מהם, ג'ואל מריליס, העומד בראש בנק ההשקעות סלומון סמית בארני בישראל, מכיר את הנתונים. הוא היה היועץ של בריזקום בעסקה, ובשנים האחרונות היה מעורב בכמה מיזוגים גדולים.

מריליס סיפק את הייעוץ בעסקת הרכישה של גלילאו הישראלית על ידי מרוול ב-2.7 מיליארד דולר. כן ליווה את רכישת חטיבת הדפוס של סאטיקס על ידי קריאו ב-577 מיליון דולר.

המטרייה האדומה, סמלה המסחרי של קבוצת סיטיגרופ, שעליה נמנית סלומון סמית ברני, ליוותה בשנים האחרונות מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות בסכום של 3.5 מיליארד דולר והנפקות בסכום כולל של כ-900 מיליון דולר.

מריליס סבור כי בתקופה הקרובה צפויים מיזוגים נוספים בשוק הישראלי. לדבריו, "כמעט בכל ענף שבו פועלות יותר משתיים-שלוש חברות יש פוטנציאל למיזוגים".

מריליס מונה ארבעה מודלים שונים של מיזוגים הצפויים בשנה הקרובה: חברות אמריקאיות או אירופיות שירכשו חברות ישראליות מתוך כוונה להשתלט על הטכנולוגיה שלהן; חברות ישראליות שירכשו חברות אמריקאיות או אירופיות כדי לזכות בגישה לערוצי מכירה, הפצה ושיווק, כשההיבט הטכנולוגי הוא יחסית משני; חברות בינוניות בעלות סדר גודל דומה (כמו בריזקום ופלוור) שיתמזגו כדי לאחד כוחות ולהפוך לחזקות יותר; וחברות קטנות, שאינן יכולות לצמוח כיום לבד עקב השתנות תנאי השוק, שיתמזגו כדי להגיע לגודל שיאפשר להן לשרוד.

לדבריו, שני המודלים האחרונים יכולים להתבצע בין חברות ישראליות לבין עצמן, או בינן לבין חברות זרות. כשמדברים על תחומים החשופים במיוחד למהלכי מיזוג, מתקשה מריליס לציין שווקים שבהם אין פוטנציאל כזה: "כמעט בכל תעשייה יש אפשרות למיזוגים, אך זה כמובן לא אומר שכל חברה תמוזג".

חלק מהתחומים שבהם היתה פעילות ערה במיוחד של קרנות הון סיכון בשנים האחרונות הם אופטיקה לתחום התקשרות וקול על גבי האינטרנט (Voip). מריליס מסרב להתייחס לענפים אלה במישרין. מי שמכיר אותו לא פוסל את האפשרות שהוא מתכנן עסקות בתחומים אלה, או באלה הנושקים להן.

עם זאת, מריליס מוכן להמר שבשנה-שנתיים הקרובות יהיו יותר מיזוגים מבעבר, בעיקר לנוכח מספרן הרב של חברות סטארט-אפ. מי שדוחף את החברות למיזוגים ורכישות הן חברות הענק, דוגמת סיסקו ונורטל, שעדיין מחפשות השקעות למרות הבעיות הקשות שלהן, וקרנות הון סיכון שהשקיעו לא פעם בחברות הפועלות באותם תחומים.

תופעת העדר, שאיפיינה את פעילות הקרנות בשנים האחרונות, יצרה ריכוז של השקעות בתחומים חמים, ולכן טבעי למצוא בתיק ההשקעות שלהן פעילויות דומות ואף חופפות. מריליס גם נשמע אופטימי לגבי שוק ההנפקות. להערכתו, עד סוף השנה יבצעו 6-5 חברות ישראליות הנפקות ראשונות בנאסד"ק. לדבריו, מדובר רק בחברות רווחיות בעלות מחזור מכירות של עשרות מיליוני דולרים, או לחלופין חברות שניתן כבר לראות באופק את המעבר שלהן לרווחיות. "מרגע שהשוק יירגע, אני מעריך שכמה חברות ישראליות יהיו מוכנות להנפקה. אני מניח שלא יהיו 20 כאלה, אבל בהחלט 6-5", אמר מריליס.

מריליס משוכנע שהיזמים והמשקיעים לא יקבלו את הערכת השווי שהיו יכולים לקבל רק לפני שנה, וייאלצו להסתפק בפחות. לדבריו, "לפעמים השווי בהנפקה לא משנה, אלא הגיוס עצמו - כי הוא זה שמאפשר לחברה להמשיך לפעול".