לאחר ביקוש ענק של 176 מיליארד שקל - רוכשי חבילת האג"ח בהנפקת סאמיט רושמים הפסד של כ-1%

מעקב אחרי חלק מההנפקות שבוצעו לאחרונה ואשר זכו לביקושי יתר דמיוניים בהיקף של מיליארדי שקלים, מראה שאין בהכרח קשר בין הביקושים ביום הנפקה לבין ביצועי ניירות הערך לאחר פתיחת המסחר בהם בבורסה.



אחת מההנפקות האחרונות היתה זו של חברת הנדל"ן סאמיט, לשעבר חייל מקבוצת פלד גבעוני, אשר ביקשה לגייס 80 מיליון שקל תוך הצעת חבילה הכוללת שני סוגים של איגרות חוב וכתב אופציה. ביום ההנפקה זרמו למשרדי הבנק המרכזי ביקושים לניירות הערך של החברה בהיקף של לא פחות מ-176 מיליארד שקל. בהתאם לכך נסגרה ההנפקה במחיר המקסימום ובהקצאה מזערית לכל מזמין בודד.



אולם שבועיים בלבד לאחר הגיוס נראה כי פג העניין סביב חבילת איגרות החוב של החברה, ועל פי המחירים היום מתברר כי למזמינים בהנפקה שטרם מכרו את ניירות הערך נרשם עתה הפסד כולל של כ- 1%. החבילה הונפקה במחיר של 609 שקל והיא כללה 300 איגרות חוב מסדרה ב', 300 איגרות חוב מסדרה ג' ו-60 אופציות מסדרה 3. כיום שווה אותה החבילה כ-602.16 שקל בלבד.



סאמיט אינה נחשבת לחברה אטרקטיווית בשל העובדה שהחברה יצאה לא מכבר מהליך של הקפאת הליכים. סאמיט (לשעבר חייל) פנתה בחודש אוגוסט 2002 לבית המשפט בחיפה בבקשה להקפיא את ההליכים נגדה וזאת לצורך גיבושה של תוכנית הבראה לקבוצה. הבנקים, בעלי החוב העיקריים של החברה, נתנו הסכמתם להקפאת ההליכים.



בפנייה לבית המשפט טענה החברה, כי חייל וחברות נוספות הקשורות אליה מנהלות מספר רב של פרויקטים מניבים הדורשים טיפול, ולצורך כך זקוקות אותן חברות לאשראי בנקאי אשר נחסם על ידי הבנקים שלא מוכנים להעמידו ללא פיקוח מסודר של גורם שימונה על ידי בית המשפט. החברה טענה אז גם כי נקלעה לקשיים בעקבות רכישת מניות חברת פויכטונגר השקעות באמצעות הלוואה שנטלה החברה מבנק קונטיננטל, ובעקבות סדרת פעולות ורכישות שביצעה פויכטונגר השקעות לאחר מכן בקשר עם החברות יסקל ופורמולה.



למרות בעיות אלה, זכתה ההנפקה של סאמיט לביקוש עצום, כתוצאה מביטחון מיוחד שהוצמד להנפקה, מטעם כלל ביטוח, ואשר בזכותו ניתן לאיגרות החוב של החברה דירוג AA על ידי חברת מעלות. גורמים בשוק ההון העריכו היום כי חלק ניכר מההנפקה זרם בסופו של דבר לידיהם של ספקולנטים ומנהלי תיקים, אשר סברו כי יזכו לרווח מהיר ולכן הזרימו מספר רב של הזמנות נפרדות, תחת חשבונות ושמות שונים. היום התברר כי היקף ביקוש היתר לא הצדיק את הציפיות.



ביקושי הענק, 176 מיליארד שקל, לחברה שזה עתה השתחררה מהקפאת הליכים, הינם תוצאה של שיטת ההנפקות הנהוגה בבורסה, הקובעת מחיר מקסימום להנפקה - ולכן לא מאפשרת לניירות הערך המוצעים להימכר במחיר השוק האמיתי שלהם. תופעה זו של הנפקות המלוות בביקושי יתר של מיליארדי שקלים חזרה מספר פעמים מתחילת השנה, ובמיוחד בלטה בהנפקות של חברת סולבר ובאיגרות החוב של מעברות, ואף הובילה בכירים בשוק ההון וברשות ניירות ערך לחפש דרכים לפתרון הבעיה.