"רק חצי מהקרנות ישרדו"

מאת עודד חרמוני

הקרנות ישובו בקרוב למקומן הטבעי, מאחורי הקלעים. בשנה האחרונה כמה ממנהלי הקרנות נהגו בהתנשאות. עתה אני מקווה שהשחצנות תיעלם - כך אומר מתי קרפ, מנהל-שותף בקרן ההון סיכון קונקורד.

קרפ הוא אחד מוותיקי תעשיית ההון סיכון הצעירה של ישראל. הוא הצטרף אליה ב-94', עם הקמת קרן ניצנים. בשלב מאוחר יותר הקים את קרן ההמשך של ניצנים, קונקורד, שגייסה בשנה שעברה קרן המשך שנייה בהיקף של 180 מיליון דולר ומתכוונת להתחיל השנה בגיוס הקרן הבאה.

"התקופה הנוכחית", אומר קרפ, "היא תערובת של פחד ואי ודאות. אלה הדברים היחידים שקובעים כיום בהשקעות, ולא בחינת הסיכויים. הון סיכון הוא מאזן בין סיכון לסיכוי. בשנים האחרונות היתה נטייה להתמקד בסיכוי ולשכוח מהסיכון. אך באחרונה המצב השתנה בקיצוניות, והנטייה היא לראות רק שחורות".

במשך השנים ראה קרפ את השוק בעליות ובירידות. עם זאת הוא אומר כי במשבר הנוכחי ההשפעה הפסיכולוגית גדולה יותר מבעבר: "נתקלנו במצב דומה שבו התקשינו לגייס כסף לחברות גם בעת התמוטטות הבורסה המקומית ב-94'-95'. ואולם המשבר הנוכחי חמור יותר הן משום שהוא גלובלי והן משום שהוא פסיכולוגי יותר מכלכלי. אנשים חוששים כיום להיתפש כאידיוטים ולהשקיע. הפסיכולוגיה של העדר יוצרת בסופו של דבר נבואות שמגשימות את עצמן, ובודדים הם האנשים המוכנים ללכת נגד הזרם".

לדבריו, אחת הנבואות המתגשמת עתה היא הירידה הדרסטית במספר חברות הסטארט-אפ החדשות המוקמות: "אני מעריך כי מדובר בירידה של 60%-50% לעומת השנה שעברה. אנשים מבינים כיום שקשה יותר לגייס כסף וחוששים יותר מבעבר לעזוב את מקום עבודתם".

להערכתו, חברות רבות ייסגרו בשנה הקרובה, "בהן גם חברות טובות שבדיעבד יאמרו עליהן כי חבל שנסגרו. אני בטוח שתופעת הפיטורים מצויה רק בשלביה המוקדמים, וכי נתמודד עם תופעה זו בעוצמה רבה יותר החל ברבעון השלישי של השנה".

קרפ מתייחס גם לתופעת המגה-קרנות - פולריס, סטאר ו-JVP הן הדוגמאות המקומיות שלה. קרנות אלה מנהלות מאות מיליוני דולרים בקרן בודדת וקרוב למיליארד דולר בכל הקרנות שתחת ניהולן. קרפ, חסיד ותיק של קרנות קטנות, מאמין כי קרנות הענק ייעלמו, מהסיבה הפשוטה שאין בהן צורך כיום.

הפסימיות של קרפ מתבטאת גם ביחסו לקרנות הזרות שבאחרונה החלו לפתוח נציגויות ישירות בישראל. "זהו הזנב של תופעת הבום", הוא אומר. "אין לי ספק שקרנות זרות המקימות כיום נציגויות בישראל הן רק אלה שהחליטו על כך בעבר".

קרפ אינו מסתיר את ביקורתו על חבריו לענף: "אין ספק שרבים ממנהלי הקרנות יכולים עתה לעשות חשבון נפש על שהלכו אחרי העדר. למרות זאת, התעשייה הישראלית היתה פחות קולקטיווית מהתעשייה האמריקאית. ניתן לתאר את התופעה כסינתזה: ראשית רואים את התזה, כמו הבהלה לאינטרנט, אחר כך את הבריחה הגדולה מהתחום - האנטיתזה, ולבסוף נוצרת מציאות של סינתזה".

להערכתו, יהיו קרנות שלא יצליחו להתגבר על המשבר הנוכחי. "קרנות אמנם אינן נסגרות, אך הן נמוגות כשאינן מצליחות לגייס את קרן ההמשך. אני מאמין שבתוך שנתיים יישארו פחות ממחצית מתוך 60 חברות הניהול של הקרנות. כמו כן, לדעתי, לא תהיה עלייה במספר המיזוגים, שכן במקרה שלנו יתרון לגודל הוא בעיקר חיסרון".

למרות מחיקות בהיקף של כ-28 מיליון שקל שביצעו שתי הקרנות של קונקורד, הכוללות חמש חברות, קרפ אינו נוטה לבקר את פעילותן: "איני חושב שהיינו חלק מהעדר. להיפך, היינו מהבודדים שלא הצטרפו לגל האינטרנט. לפני שנתיים אמרתי שהאינטרנט אינו בשבילנו, ואנשים הופתעו. לפני שנה אמרתי שצפויות בעיות בקרב חברות האופטיקה, וגם זה הפתיע לא מעט אנשים. אנחנו נזהרים ומתייחסים לשיקולים אחרים. נמנענו מהשקעות בחברות אינטרנט לא משום שצפינו כי שוק זה יתמוטט, אלא משום שחשבנו ששוק זה אינו מתאים לחברות ישראליות. מובן שלא חוכמה לומר זאת בדיעבד".