דירקטוריון הבורסה נלחם בביקושים לא הגיוניים בהנפקות

בעקבות ביקושי הענק שנרשמו במספר הנפקות אג"ח ומניות שבוצעו לאחרונה מפרסם היום דירקטוריון הבורסה הוראות חדשות בדבר השתתפות במכרז ללא מחיר מירבי. הוחלט כי סך ניירות הערך המוזמנים בידי מזמין אחד לא יעלה על 15% מכלל הכמות המוצעת, וזאת בהנפקות שווי כלל ניירות הערך המוצעים לא גבוה מ-100 מיליון שקל. בהנפקות גדולות יותר בהן מוצאים ניירות ערך בשווי כולל העולה על 100 מיליון שקל, יהיה מוגבל מציע בודד להציע לרכוש עד 25% מכלל ההנפקה.

דירקטוריון הבורסה מבהיר כי ההוראות החדשות יחולו על הצעות של ניירות ערך בדרך של זכויות, הצעות של ני"ע לעובדים, הצעות של ני"ע של חברות בהפרטה והצעות של ני"ע של בנק הנמכר על ידי המדינה.

הצורך ברפורמה בשיטת החיתום התעורר באחרונה בעקבות ביקושי העתק של 90 מיליארד שקל ו-1,600 מיליארד שקל בהתאמה, שהזרים הציבור להנפקות שביצעו החברות מעברות וסולבר. פעילים בשוק מסבירים כי בהנפקה רגילה, בלי מחיר מינימום ומקסימום, יהיו המשקיעים מוכנים להעלות את המחיר בהצעות שלהם עד לשווי הכלכלי בו הם מעריכים את החברה.

בשיטה שנהוגה היום בבורסה, קובעים החתמים (יחד עם החברה), מחירי מינימום ומקסימום, משתי סיבות: האחת היא לתת תמריץ למשקיעים שישתתפו בהנפקה עצמה, שכן מחיר המקסימום נמוך בדרך כלל מהשווי הכלכלי של החברות המנפיקות. השניה היא למנוע מצב, שבו "המשקיע השולי" יגרום לכך ששווי החברה בהנפקה יהיה גבוה מהשווי הכלכלי שלה.

הפעילים מציינים כי בהנפקות של סולבר ומעברות היה תמחור החסר בשווי החברות גבוה, ולכן ההנפקות היו אטרקטיוויות והמשקיעים "התנפלו" על הסחורה ולכן נוצר העיוות בביקושים. בשיטה שנהוגה היום, יכלו המשקיעים "להתעדכן" אצל חבר הבורסה שדרכו הם עובדים לגבי הביקושים בהנפקה, ולאחר שקיבלו אינדיקציות לגבי הביקושים הכלליים, הם עידכנו כלפי מעלה את הביקושים שלהם בהתאם לסכום שרצו לקנות. התוצאה היתה, ביקושי העתק, שהיו בלי כל פרופורציה לסכומים שמעברות וסולבר ביקשו לגייס. ביקושים אלה גרמו לכך שכל משקיע קיבל שבריר אחוז מהסכום שביקש לקבל.