פוטנציאל להפיכת 20 אלף דירות בקיבוצים לנדל"ן מניב

בינתיים, אומרים בקיבוצים, יש בעיקר רעשים. הם מתכוונים בכך שלא ניתן לקדם אף מהלך של שיוך, כל עוד לא אושרה החלטה 979 של מינהל מקרקעי ישראל. מסתבר, להפתעת כולם, ששר האוצר בנימין נתניהו לא אישר את ההחלטה - אף שהתקבלה לפני חצי שנה. להחלטה לאמץ את המלצות ועדת הסיווג אין משמעות כל עוד לא נחתמה 979.



בכיר באגף הכלכלי של התנועה הקיבוצית: "במינהל ובמשרדי האוצר והמשפטים מורחים אותנו שוב ושוב. יוצרים דימוי תקשורתי כאילו מתקדם משהו, כאילו החלטת הממשלה פתחה את מהלך השיוך. בפועל הכל תקוע. האנשים בקיבוצים שכבר חשו תקווה, סיכוי להיות לראשונה בחייהם בעלי הדירה בה הם מתגוררים ולהוריש אותה לילדיהם, ייכנסו לייאוש גדול. אם הדבר יימשך, זה עלול להביא קיבוצים להתמוטטות".



באוצר אמרו כי מקור הבעיה בחסם שהציב היועץ המשפטי הקודם לממשלה אליקים רובינשטיין, שביקש לבדוק האם החלטה 979 אינה פוגעת ב"צדק החלוקתי" שקבע בג"ץ בעתירת הקשת הדמוקרטית בעניין החלטת המינהל, לאפשר לקיבוצים ולמושבים לקבל פיצוי על שינוי ייעוד בקרקעות שבחזקתם.



רובינשטיין ביקש לבחון את ההחלטה 979 מפני שמלבד ההשוואה בין החוכר העירוני לחוכר הקיבוצי בסוגיית היוון דמי החכירה, יש להחלטה מרכיבים נוספים. ההחלטה מאפשרת לכל משפחה לקבל לבעלותה שטח של 375 מ"ר שעליו ניתן להקים יח"ד על 160 מ"ר. ההחלטה כוללת גם בינוי במושבים ומאפשרת לכל מושב לקבל מהמינהל 500 מ"ר להקמת מרכז מסחרי, הארחה או אחר.



בעניין החלטה זו תלויה ועומדת גם עתירה לבג"ץ שהגישו 15 הערים הגדולות, בטענה כי הקמת שטחי התעסוקה במושבים מהווה חריגה מתוכניות המתאר ויישומה יפגע בהן.