שכרם של מנהלי הבנקים - פי 50 משכר הטלרים

מאת חיים ביאור ועינב בן יהודה



בסוף השבוע שעבר היתה ל-793 עובדי בנק הפועלים שפוטרו בינואר 2003 מהבנק סיבה טובה להיות מתוסכלים: השיאים החדשים אליהם הגיע שכרם של הבכירים בבנק הגדול במדינה - באותה השנה בה הם מצאו את מקומם מחוץ למעגל העבודה - מקוממים לא מעט אנשים. עלות השכר החודשי של יו"ר בנק הפועלים שלמה נחמה הגיעה ל-381 אלף שקל; סגנו דני דנקנר עלה לקופת הבנק 288 אלף שקל בחודש, ועלות השכר של המנכ"ל החדש צבי זיו הסתכמה ב-257 אלף שקל.



מכיוון שיש קשר בין תגמול הבכירים בבנק ובמערכת הבנקאות בכלל לבין רווחיות הבנק, עלויות שכר הבכירים צפויות להמשיך לעלות גם ב-2004, בהתאם לתחזית כי רווחי הבנק יגדלו השנה.



בבנקים יש שכבה רחבה מאוד של מנהלים שנהנים ממשכורות מכובדות, אך העובדים הזוטרים - ויש רבים מאוד כאלה - משתכרים שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק (7,000 שקל). כך, 7% מהעובדים בבנקים משתכרים שכר מינימום (3,350 שקל ועלות שכר של כ-4,300-4,000 שקל) - 1.1% בלבד משכרו של נחמה.



בוועד העובדים בבנק המזרחי אומרים כי 8% מבין 2,400 עובדי הבנק משתכרים שכר מינימום. מנגד, מנכ"ל המזרחי ויקטור מדינה, המסיים בימים אלה את תפקידו, זכה לשכר חודשי בעלות של 381 אלף שקל בחודש - פי 88 מעלות שכרם של העובדים הזוטרים.



פערים אלה אינם מאפיינים רק את בנק המזרחי. עלות השכר הממוצעת של טלרים במערכת הבנקאית היא 8,500-6,000 שקל בחודש, בעוד מנכ"ל הבנק הבינלאומי דוד גרנות, לדוגמא, נהנה ב-2003 משכר בעלות של 266 אלף שקל בחודש, ומנכ"ל בנק דיסקונט, גיורא עופר, נהנה משכר בעלות של 308 אלף שקל בחודש - פי 50 משכר הטלרים.