דיווידנד או משכורות? התשובה של גרשון זלקינד (78), השולט בקבוצת אלקו, חד משמעית לשאלה זו: משכורות. זלקינד ממוקם זה שנים רבות במעלה טבלאות השכר בחברות הציבוריות. לא יהיה זה מפתיע אם יתברר כי רבים מהאנשים שמזהים אותו מסוגלים לעשות זאת רק מאחר שנתקלו בפניו בדיווחי השכר השנתיים המופיעים באמצעי התקשורת.
עד 99' הוא היה ה"זלקינד" היחיד שקיבל משכורות מאלקו החזקות, החברה האם של הקבוצה, והחברה היחידה בקבוצה שממנה מושכת המשפחה שכר. ואולם בדצמבר באותה השנה הצטרפו אליו שני בניו, דניאל (43) ומיכאל (מייקי) (37), שמונו באותה הזדמנות למנכ"לים משותפים של אלקו החזקות.
שכרם של שלושת המנהלים תלוי בתוצאותיה הכספיות של החברה - ובשיעור לא קטן. בתקופות גרועות, כמו 2003, הוא היווה 65% מעלות שכרם, ואילו בשנים טובות, כמו 2002, הוא היווה 85%. כתוצאה מכך עלות שכרו של גרשון זלקינד עצמו צללה ב-2003 בכ-50% בהשוואה ל-2002 - שכן הרווח ב-2003 צנח ל-67.3 מיליון שקל לעומת 117.2 מיליון שקל ב-2002. אף שזלקינד ספג את הירידה החדה ביותר בשכר ב-2003, הוא שמר על מקומו בדירוג 100 בעלי השכר הגבוה בבורסה בתל אביב ונותר במקום השמיני המכובד.
מנגנון זה יוצר כמובן קשר ישיר לאורך זמן בין איכות הניהול לבין תגמול המנהלים. עם זאת, בסדרי הגודל שבהם מדובר אצל הזלקינדים, קשר זה קצת נחלש, כאשר השכר הוא בכל מקרה גדול מאוד - ב-5 השנים 2003-'99 הצטברה עלות שכרם של בני המשפחה לכדי 61.2 מיליון שקל, או 17.9% מהרווח הנקי המצטבר של אלקו החזקות באותה תקופה. עיקר הסכום הזה עבר לרשות האב, כמובן, שעלות שכרו בשנים אלה הסתכמה ב-41.6 מיליון שקל, או 8.3 מיליון שקל בשנה, או 693 אלף שקל בחודש.
הזלקינדים לקחו כמעט חמישית מהרווח ב-5 השנים האחרונות
נתן ליפסון
5.4.2004 / 11:22