ביהמ"ש: "אנשי קש" הנרשמים כבעלי מניות בחברה המנוהלת ע"י פושטי רגל - יחויבו בתשלום חובות החברה

"אין לאפשר לנוכלים להקים ולהפיל חברות באופן סדרתי, תוך השארת חובות בכל פעם מחדש, ובוודאי שאין לאפשר לנוכלים שמעלליהם כבר נודעו, והוכרזו פושטי רגל, להמשיך במעשיהם ע"י שימוש ב'אנשי קש'. אותו 'איש קש' חייב לדעת כי אם יסייע לנוכל, יחויב גם הוא במלוא החובות של החברה", כך קובע היום שופט ביהמ"ש השלום בתל אביב, דניאל ארנסט, במסגרת תביעה שהגישה חברת בזק כנגד אלונה אליאסי וחברת סופטווב קורפוריישן, שביקשה לחייב את אליאסי בתשלום חובות החברה לבזק.



בזק הגישה תביעה על סך של כ-24 אלף שקל כנגד אליאסי, מנהלת סופטווב ובעלת המניות שלה, בגין חשבונות הטלפון של החברה שלא שולמו.



אליאסי טענה בכתב ההגנה כי היא אכן היתה רשומה כמנהלת ובעלת מניות, אבל למעשה שימשה כ"איש קש" עבור בעלה, שהיה פושט רגל ושיכנע אותה להירשם כבעלת החברה כדי לאפשר לו לעקוף את מגבלות פקודת פשיטת הרגל האוסרות עליו לקיים פעילות עסקית.



אליאסי טוענת כי בעלה רימה אף אותה כבר מתחילת מערכת היחסים ביניהם כאשר הציג עצמו כנכה על כיסא גלגלים, נפגע פעולות טרור. מאוחר יותר הוא שיכנע אותה, לטענתה, להירשם כבעלת מניות בחברה כדי לאפשר לו להפעיל את החברה בהיותו פושט רגל.



לטענת אליאסי, רק לאחר שנתיים היא גילתה כי מדובר בנוכל שכלל אינו נכה וכי הוא ביצע פעולות מרמה באמצעות החברה בה היא שימשה רק "איש קש" מטעמו. אליאסי טוענת כי נותרה להתמודד עם החובות בחוסר כל וכי אין לחייב אותה באופן אישי בחובותיה של החברה.



בהחלטתו בוחן השופט את השאלה מתי יש לחייב "איש קש" שהיה בעל תפקיד בחברה שקרסה, בחובות החברה.



"הכלל הרגיל", אומר השופט, "הוא שאין בעלי מניות ומנהלים חבים בחובות החברה", שכן לחברה יש אישיות נפרדת. אולם, אומר השופט, "מי שמשתמש בחברה למעשי מרמה, יחויב באופן אישי לשלם את חובות החברה".



השופט מציין כי יש להבדיל בין אנשים תמימים שרומו, ונרשמו ללא ידיעתם כבעלי מניות ומנהלים בחברה, לבין מי שנרשמו ביודעין, ואף נהנו מהכנסות החברה.



במקרה זה קובע השופט כי אליאסי פעלה תוך ידיעה כי בעלה פושט רגל וכי איפשרה לו לנהל עסקים באמצעותה ואף נהנתה ממשכורת והכנסות של החברה יחד עם בעלה. מכאן, קובע השופט, שאף אם לא היתה פעילה בחברה והעסקים נוהלו למעשה ע"י בעלה, עדיין תחויב בחובות החברה.