הגאות בשוק הראשוני הביאה לגידול מרשים בכינוסים שבהם נוטלים חלק מנהלי חברות החיתום. בחודשים האחרונים השתתף מנכ"ל פועלים אי.בי.אי, רונן צלניר, בלא מעט כנסים כאלה, והגיע אפילו עד קיבוץ הגושרים שבצפון, לכנס על הנפקות של חברות התעשייה הקיבוצית. אתמול, בכנס של ל.ה.ב (שאירגן פרופ' יוסף גרוס באוניברסיטת תל אביב דיבר צלניר על הבעיות הקשות של הענף תחת המגבלות של כללי החיתום הישנים, והעובדה שחוק החיתום החדש מתגלגל כבר שנים ברשויות בירושלים.
עו"ד איריס ציבולסקי-חביליו מרשות ניירות ערך פירטה את היתרונות הרבים של חוק החיתום החדש שעליו שוקדים ברשות ואת היתרונות של מסקנות הוועדות שדנו בהיבטים שונים של ענף החיתום - ועדות ברנע ובכר, אך גם היא לא היתה אופטימית מאוד בנוגע לכניסתם המהירה של השינויים לתוקף. ציבולסקי-חביליו סיפרה כי בחופשת הלידה הראשונה שלה התקשרה אליה הממונה עליה ברשות וזירזה אותה לחזור לעבודה בתוך שבועיים, כי "יש פרויקט גדול וחדש שיש לסיימו מהר - שינוי שיטת החיתום".
"הבן הבכור שלי כבר נמצא עכשיו בכיתה א', והחוק עדיין לא הושלם", אמרה ציבולסקי-חביליו. בנוגע למהות השינויים, היא סיפרה כיצד אפילו מבקר המדינה התערב באחד משלבי החקיקה, כאשר שמע שהרשות מתכוונת לאמץ את שיטת החיתום האמריקאית, המיטיבה עם מקורבים. ואכן, בעקבות הפרשות שנתגלו בארה"ב הכניסה הרשות כמה שינויים בהצעת החוק.
ואולם אלו אינן כל הבעיות שעליהן דובר בכנס אתמול. השוואת שיעור המס על ניירות ערך זרים בינואר 2005 והפיכתם של שוקי ההון בעולם לאטרקטיביים יותר בעבור משקיעים ישראלים הפכו לאחד הנושאים המרכזיים בכנס, על אף שסוגיה זו לא נכללה בתוכנית. נראה היה כי המשתתפים בכינוס אתמול חשבו בעיקר על האינטרסים של הגופים שאותם הם מייצגים, וקצת פחות על טובת המשקיעים.
יו"ר דירקטוריון הבורסה, יאיר אורגלר, נתן תחזית פסימית ביותר: "לחברות הישראליות לא יהיה איפה להנפיק, ולחתמים לא תהיה עבודה", אמר אורגלר. בתשובה לשאלתו של גרוס, שהיה שותף למסקנות ועדת רבינוביץ שהמליצה על השוואת המיסוי, הוסיף אורגלר כי בבורסה ניסו למנוע את הדבר, אך הצליחו לדחות זאת רק עד 2005.
מנכ"ל כלל פיננסים חיתום, צחי סולטן, אמר כי לדרג הביניים של החברות הישראליות לא יהיה היכן לגייס הון, מכיוון שלא יהיו משקיעים ישראלים שירצו לרכוש ניירות ערך בישראל. לדבריו, היה מקום להשאיר עדיפות משמעותית להשקעות בבורסה בתל אביב בהשוואה לשוקי הון אחרים. "אני מתרגל את האנגלית שלי לקראת מעבר לעבודה בבנק זר", אמר סולטן.
בנוגע לכוח שיוענק בחוק החדש לחתמים להחליט למי לתת וכמה, אמר מנכ"ל הראל חיתום, פופי פטאל, כי הוא היה מעדיף לוותר על הכוח "לחלק צ'קים", וזאת מכיוון שאין סיכוי שחתמים יעמדו בלחצים שיופעלו עליהם על ידי מקורבים. גם פטאל התייחס לאיום של השוואת שיעורי המס, שיתרגש על הבורסה בעוד שמונה חודשים: "אם רוצים שוק הון בישראל, יש להגן עליו", אמר.
פטאל התייחס לשאלה של קביעת שווי חברה בהנפקה ראשונית, ואמר כי הוא אינו יודע כיצד קובעים שווי. "אנחנו הולכים לשוק המשני, ובוחנים את רמת המכפילים של חברות דומות. "אם השוק מתמחר חברה דומה במכפיל של 25, אני אמכור את החברה החדשה לפי מכפיל של 22".
מנכ"ל לאומי פיא, מיקי צבייר, הצביע על בעיה נוספת בהנפקות - בעיקר אלה המבוקשות - שיוצרת אי שוויון בין הגופים המזמינים. "חתמים שמעורבים בהנפקה מנצלים את מידע הפנים שאליו הם נחשפים במהלך ההנפקה כדי לדעת מהי רמת הביקוש וכדי להגדיל את הכמות המוזמנת על ידי גופים הקשורים אליהם", אמר.
אורגלר: לחברות לא יהיה איפה להנפיק, לחתמים לא תהיה עבודה
רותם שטרקמן
19.4.2004 / 8:28