מתמודדת שתזכה במכרז לביצוע פרויקט תשתית ולא תצליח לעמוד בתנאי הזיכיון, עד למועד שייקבע בינה לבין נציגי המדינה, תאבד את זכייתה במכרז והערבות שהגישה תחולט; הזכייה במכרז תועבר למתמודדת שהגיעה למקום השני. מדיניות זו היא חלק ממסמך הנחיות שהשלים באחרונה החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, בשיתוף סמנכ"ל המשרד הממונה על מכרזי התשתית, צביקה חלמיש.
ההנחיות - שיהיו בסיס לניהול מכרזי התשתית המתוכננים - התקבלו על רקע הלחצים הרבים שנהגו להפעיל חברות זוכות במכרזי תשתית בתחום התחבורה, ההתפלה והגז, ולקבלת סיוע מהמדינה. זאת, לאחר שנתקלו בקשיים בגיוס המימון לפרויקטים, בהתאם לתנאי המכרזים להם התחייבו.
במסגרת הנהלים החדשים, הוחלט עוד כי מתמודדת במכרז תשתית שלא תזכה במכרז אך תגיע למקום השני תישאר מועמדת, עד שהזוכה במכרז תשלים את גיוס ההון הנדרש לפרויקט; אם תצליח הזוכה לגייס המימון עד המועד שנקבע, תשפה המדינה את המתמודדת שהגיעה למקום השני. באוצר אומרים כי בדרך כלל המתמודדות שלא זוכות מתפזרות לאחר סיום ההתמודדות, ולכן צעד זה נועד לשמור על אחת מהן, כדי שתהיה חלופה לזוכה אם היא לא תצליח לעמוד בתנאים שהציעה.
החלטה זו יושמה במכרז שפורסם באחרונה לסלילת כביש מנס ציונה עד מודיעין (כביש 431) על ידי יזם פרטי בשיטת PFI. בשיטת PFI, מקים יזם פרטי פרויקט תשתית במימונו ומפעיל אותו למשך תקופה ממושכת אך מוגבלת - 15-30 שנה; במשך התקופה גובה היזם תשלום מהגוף הציבורי המזמין, ובסוף התקופה מחזיר את הפרויקט לגוף המזמין. במכרז נקבע, כי גובה השיפוי למועמדת שודרגה שנייה יהיה החזר עלות הערבות בנוסף לפיצוי בגובה 10% מעלות הערבות. היקף הפרויקט הוערך ב-1.2 מיליארד שקל.
במשרד האוצר אומרים כי ההנחיות תוקנו התאם להחלטה להגמיש את תנאי המכרז במשך ההתמודדות, ולהקשיח את התנאים לאחר הזכייה. בין המכרזים המתוכננים שבהם יוכנסו שינויים בהתאם לנהלים החדשים: המכרז להקמת הרכבת הקלה בתל אביב שעלותו מוערכת ב-10 מיליארד שקל, והמכרז לסלילת נתיב מהיר בכניסה לתל אביב מכיוון ירושלים.
עלות הקמת הנתיב המהיר - שישמש כנתיב אגרה לכלי רכב פרטיים ויופעל בשיטת BOT - מוערכת ב-360 מיליון שקל. בשיטת BOT מקים יזם פרטי את הפרויקט במימונו, ומפעילו למשך תקופה ממושכת ומוגבלת; במשך התקופה גובה היזם אגרה מהמשתמשים בפרויקט, ובסופה מחזיר את הפרויקט לגוף המזמין.
אחת הדוגמאות לשינויים הרבים שהוכנסו במכרזים לאחר הזכייה עקב קושי של הזוכה לעמוד בתנאי הזיכיון היא במכרז להקמת הרכבת הקלה בירושלים. קבוצת סיטי פס זכתה בנובמבר 2002 במכרז שהיקפו 1.9 מיליארד שקל. הצעת סיטי פס במכרז התבססה על תחזיות תנועה שקבעו יועצי תחבורה ששכרה המדינה.
בתנאי הזיכיון נקבע היום הקובע (ממנו מתחילים לספור 36 חודשי הקמה) לסוף אוגוסט 2003; עד אז, אמורה היתה הקבוצה להשלים את הגיוס הפיננסי לפרויקט. ואולם, החברה לא הצליחה לגייס את המימון עד סוף אוגוסט 2003, וביקשה לממש סעיף הארכה בהסכם, כך שהמועד הקובע יידחה לדצמבר 2003. בנוסף, ניתנו לקבוצה הטבות כדי לסייע לה בגיוס המימון: כך למשל, נקבע כי מענק ההקמה שתיתן המדינה - שגובהו 1.7 מיליארד שקל - יינתן במשך תקופת ההקמה ולא בסיומה, כפי שנקבע תחילה.
על אף הדחייה וההטבות התקשתה הקבוצה לגייס המימון. לפיכך, בדצמבר 2003 ביקשה הקבוצה (וקיבלה) דחייה נוספת במכרז עד לסוף פברואר 2004; לאחר שלא הצליחה לגייס המימון עד למועד זה ביקשה (וקיבלה) דחייה נוספת עד ליוני 2004. בנוסף, יועצים ששכרו בנק לאומי ובנק הפועלים לבדיקת תחזיות התנועה המופיעות בתנאי הזיכיון קבעו כי התחזיות גבוהות מדי, ובפועל המצב הבטחוני עלול לגרום לירידה משמעותית במספר הנוסעים.
המלצות אלה, טענו הבנקים, מעמידות בספק את רווחיות הפרויקט, ולכן ביקשו הבנקים מהמדינה ערבויות נוספות לנפחי תנועה. בימים אלה מגבש צוות במשרד האוצר והתחבורה פתרונות שיתנו מענה לדרישות הבנקים ויאפשרו גיוס ההון הדרוש.
מאחר שאין כיום קבוצה אחרת המועמדת לזכייה, אמרו באחרונה במשרדי הממשלה כי אם לא תצליח הקבוצה לגייס המימון תישקל האפשרות להקים את הפרויקט מתקציב המדינה. בכל מקרה, משמעות העיכובים בגיוס ההון היא דחייה של כשנה - ואולי יותר - במועד הפעלת הרכבת הקלה בירושלים.
זליכה: זוכה במכרז תשתיות שלא יגייס מימון בזמן יאבד את זכייתו למי שדורג שני
ענת ג'ורג'י
18.4.2004 / 7:23