עליית מחירי הסחורות והתחזקות ניכרת בשער החליפין של היורו שיפרו את תוצאותיה הכספיות של חברת סולבר ושימשו רקע נוח להנפקתה. חברה נוספת שמבקשת לנצל תנאי סביבה חיוביים ולהציע את מניותיה לשוק הראשוני היא תדירגן. החברה צפויה לגייס 10 מיליון דולר בהנפקת מניות לפי שווי חברה של 30 מיליון דולר לפני ההנפקה, ובעלי מניותיה, קבוצת פימי וחברת אינספייר, צפויים למכור מניות ב-5 מיליון דולר.
תדירגן עוסקת בייצור, עיבוד ושיווק מכלולים מכניים מאלומיניום, בעיקר בעבור תעשיות כלי הרכב ובפרט ליצוא.
תחום פעילות זה אינו זר לגמרי שוק המניות, שלא התפעל מחברת אורטל שעוסקת גם היא בייצור מכלולים לתעשיית כלי הרכב מסגסוגת אבץ ומגנזיום. ואולם לתדירגן יש היסטוריה ארוכה יותר של רווח, בעיקר בעלי מניות בעלי מוניטין טובים יותר בשוק ההון כמו קבוצת פימי, ולכן ספק אם תדירגן ובעלי השליטה בה ייתקלו בקושי להנפיק ולמכור את מניותיה. תדירגן מייצרת אגני שמן וחלקי מנוע למכלולי העברה ומוצרים אחרים ליצרניות כלי רכב.
אגני שמן הוא המוצר העיקרי של החברה והיה 86% ממחזורה של החברה ב-2003. ריכוזיות מאפיינת גם את בסיס הלקוחות של החברה. החברות Adam Opel ו-Morasco סיפקו לחברה 51% ו-35% ממחזור מכירותיה ב-2003 בהתאמה. התלות בשני לקוחות מרכזיים היא גורם סיכון, שכן הסכמי הרכש עם אופל תקפים כל עוד אופל מייצרת את כלי הרכב שבעבורם מיוצר הרכיב של תדירגן.
יש להניח שמגמת העברת תעשיית כלי הרכב לסין לא תיטיב עם החברה. עם זאת, פועלים לטובת החברה העובדה שיצרניות כלי הרכב מקיימות יחסים ארוכי טווח עם ספקיהן, וכן הצלחתה של החברה להרחיב את מעגל לקוחותיה, שהתבטאה בקבלת הזמנה ראשונה מחברת פורד ארה"ב לתבנית וכלים בעבור מכסה קדמי למנוע. תדירגן מעריכה שלקראת סוף 2004 יחל ייצור סדרתי של מוצר זה בעבור פורד.
שיווק ההנפקה יסתייע בצמיחתה המהירה של החברה, שהציגה גידול של 32% במכירותיה ב-2003 בהשוואה ל-2002 וצמיחה בקצב שנתי של 13.5% בין 2000 ל-2003.
הרווח התפעולי גדל ב-168% ב-2003, ובנוסף ייצרה תדירגן עודף של 7.4 מיליון שקל מפעילותה שוטפת ב-2003 לעומת 6 מיליון שקל ב-2002. זאת, כאשר ב-2001 הציגה הפסד תפעולי של 5 מיליון שקל והפסד של 14 מיליון שקל.
השלמה מוצלחת של הנפקת תדירגן לפי שווי חברה של 30 מיליון דולר עשויה להיות אחד מהישגיו הבולטים של מנכ"ל קבוצת פימי ישי דוידי, שרשם כבר הצלחות בולטות בהשקעותיו בתדיראן קשר ובליפמן.
פימי הלוותה לתדירגן 2.9 מיליון דולר ב-99' בריבית דולרית של 10% בתמורה לקבלת אופציה לה ול-2 גורמים נוספים לרכוש 21.5% לפחות ממניותיה תמורת 3 מיליון דולר, כלומר לפי שווי חברה של 14 מיליון דולר. ההלוואה שקיבלה תדירגן איפשרה לבנק לאומי לוותר באוגוסט 2000 על התחייבותה של תדירגן לשמור על הון עצמי מוחשי של 30% לפחות מהמאזן.
פחות מ-3 שנים לאחר שקיבלה את העירוי מפימי, נקלעה חברת תדירגן מתכת, שהיתה אז בעלת השליטה בחברה, לקשיים. דוידי ידע להפיק את המרב ממצוקתה של בעלת השליטה. זמן קצר לפני הוצאת צו הקפאת הליכים נגד תדירגן מתכת הקצתה תדירגן לפימי 60% ממניותיה תמורת המרת מיליון דולר מחובה לפימי למניות. תדירגן שילמה עד כה עוד 720 אלף דולר לפימי, שזכאית לדרוש את פירעון יתרת ההלוואה בסכום של 5.6 מיליון שקל מתמורת ההנפקה.
דוידי, שימכור יחד עם חברת אינספייר שבשליטת אבי ורטהיים מניות ב-5 מיליון דולר, עומד להנפיק לבורסה חברה לפי שווי של 30 מיליון דולר. זאת, שנתיים לאחר שקיבל את השליטה בה מידי חברה במצוקה תמורת מיליון דולר ולפי שווי חברה של 2 מיליון דולר.
תדירגן - דוידי לקח את החברה מ-2 מיליון דולר ל-30 מיליון דולר בתוך שנתיים
יורם גביזון
19.4.2004 / 9:02