רשות ני"ע מתכוונת לדרוש מן החברות הציבוריות לכלול בדו"חות הדירקטוריון דיווח על אומדנים חשבונאיים קריטיים

רשות ניירות ערך פירסמה לאחרונה טיוטת הנחיה לפיה תידרשנה החברות הציבוריות לכלול בדו"חות הדירקטוריון שלהן תאור של האומדנים החשבונאיים הקריטיים, כמו גם של המתודולוגיה וההנחות ששימשו בקביעתם. הנחיה זו גובשה על ידי סגל הרשות ואושרה בשבוע שעבר על ידי מליאת רשות ני"ע.



ברשות ני"ע מציינים כי מצב העסקים של החברות הציבוריות ואופי פעולותיהן יוצרים נסיבות שונות בהן נזקקות החברות, במסגרת עריכת הדו"חות הכספיים שלהן, להערכות ולאומדנים חשבונאיים לשם יישומם של כללי החשבונאות המקובלים. על אף שהשימוש באומדנים מהווה חלק בלתי נפרד מן הדיווח הכספי, הרי שחלק מן האומדנים הללו מצריך הפעלה של שיקול דעת בסביבה של אי וודאות, ועל כן יש להם השפעה מהותית על הצגת מצבה הפיננסי של החברה ועל תוצאות פעולותיה.



אומדנים שכאלה מתייחסים, בין היתר, לסוגיות כמו הכרה בהכנסה, הפחתת נכסים, ירידת ערך נכסים, תביעות תלויות ועוד. מאחר שחלק מן האומדנים כרוך באי ודאויות משמעותיות במיוחד, קיים פוטנציאל לכך שתוצאות מדווחות ישתנו מן הקצה אל הקצה גם ללא שינוי בסביבת העסקים של החברה, ואת אלה נהוג לסווג כ"סיכוני דיווח והצגה".



בעת האחרונה נדרשה רשות ני"ע לסוגיית סיכוני הדיווח וההצגה במסגרת הערכות שווי, ובהתאם לכך היא הגדירה דרישות לגילוי מינימלי וקבעה חובה לצרף הערכת שווי במידה ששימשה בסיס לקביעת ערכם של נתונים בדיווח הכספי.



כללי החשבונאות המקובלים ותקנות ני"ע מחייבים כיום את החברות הציבוריות לפרט בדו"חות הכספיים שלהן את המדיניות החשבונאית אותה יישמו, על מנת שיתאפשר לציבור המשקיעים לקבל פרטים על כללי החשבונאות והשיטות ששימשו בסיס למדידתו של המידע הכספי ולהצגתו. עם זאת, במסגרת הדו"חות הכספיים לא נמסר למשקיעים מידע על סיכוני דיווח והצגה משמעותיים.



ההנחיה החדשה, אשר לא תחול על בנקים וחברות ביטוח, מיועדת להגדיל את השקיפות של המדיניות החשבונאית המיושמת בדו"חות הכספיים בשני היבטים: ההיבט האחד נוגע להגברת מודעותם של המשקיעים לקיומם של אומדנים חשבונאים קריטיים הכרוכים באי וודאות משמעותית ומצריכים הפעלת שיקול דעת. ההיבט השני עניינו בהקניית תובנה למשקיעים בדבר ההשלכות של האומדנים הללו על הצגת מצבה הכספי ותוצאותיה הכספיות של החברה, בתוספת פרטים שייתנו מושג לגבי ההשלכות של שינויים אפשריים באומדנים אלה ורגישות התוצאות הכספיות אליהם.



טיוטת ההנחיה מגדירה אומדן חשבונאי קריטי כאומדן שהתקיימו לגביו שני תנאים. התנאי הראשון הוא שבעת גיבושו של האומדן נדרשה החברה להניח הנחות באשר לנסיבות ו\או אירועים הכרוכים באי ודאות משמעותית. התנאי השני הוא כי השימוש באומדן הוא בעל השפעה מהותית על הצגת מצבה הפיננסי של החברה או על תוצאות פעולותיה.



על פי טיוטת ההנחיה, כל חברה ציבורית תכלול בד"וח הדירקטוריון שלה מידע שיזהה ויתאר את אותם אומדנים חשבונאים קריטיים בהם נעשה שימוש. כמו כן, החברה תחויב להציג דיון כמותי ואיכותי בהשלכות השימוש באומדן הקריטי על תוצאות פעולותיה ומצבה הכספי, ופירוט אירועים או משתנים שיש בכוחם לשנות את אותו אומדן.



ברשות ני"ע מדגישים כי מטרת ההנחיה היא "לקלף" אי וודאויות הכרוכות בשימוש באומדנים רק כאשר הן משמעותיות במיוחד. ברשות מוסיפים כי ההנחיה אינה מיועדת להוות מצע לדיווחי פרו-פורמה שיערערו את אמינות המידע המוצג בדו"חות הכספיים, ועל כן הכללת ניתוחי רגישות מספריים תותר רק במקום שאי הוודאות הכרוכה באומדן היא גבוהה במיוחד.