ברבעון הראשון הזרימו הזרים 3.6 מיליארד דולר אך המקומיים הוציאו 4.8 מיליארד דולר

היקף ההשקעות של תושבי חוץ במשק הסתכם במארס בכמיליארד דולרים, מזה כ-190 מיליונים השקעות ישירות, וכ-530 מיליונים השקעות בתיק ני"ע למסחר, כך עולה מסיכום פעילות המשק במט"ח שפירסם בנק ישראל. מתוך השקעות הזרים, כחצי מיליארד דולר בוצעו באמצעות רכישת הנפקת אג"ח מסוג גלובל של ממשלת ישראל ל-10 שנים, בריבית של 5.12%. ההשקעות האחרות הסתכמו החודש בכ-370 מיליון דולר, בעיקר צבירה בפיקדונות פת"ח. בסיכום רבעוני השקיעו הזרים בישראל 3.55 מיליארד דולר, לעומת 5.8 מיליארד דולר בכל שנת 2003.



השקעות תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו החודש ביצוא הון של כ-1.4 מיליארד דולר. מזה כ-0.4 מיליארדים השקעות בתיק ני"ע למסחר, והיקף דומה של השקעות אחרות - בעיקר העברות של הסקטור הבנקאי לפיקדונות בחו"ל. ברזרבות מט"ח נרשם גידול של כחצי מיליארד דולר. בסיכום רבעוני, הזרימו הישראלים לחו"ל כ-4.8 מיליארד דולר.



עוד עולה מהדו"ח המנתח גם תנועות הון קצרות טווח, כי תושבי חוץ רכשו החודש מטבע חוץ בסכום של 0.4 מיליארדי דולרים בעיקר באמצעות עסקות עתידיות, שקוזזו בחלקן בהשקעות ישירות וברכישות אג"ח שקליות. רכישות המט"ח במכשירים הנגזרים מהוות שינוי כיוון, בהשוואה למכירות שביצעו הזרים בחמשת החודשים האחרונים. עם זאת,כותבים בבנק ישראל, כי הרכישות היו מרוכזות במספר קטן מאד של גופים פיננסים.

מול רכישות הזרים מכרו המקומיים דולרים והמירו אותם לשקלים במהלך חודש מארס. המגזר העסקי מכר מטבע חוץ ברוב המכשירים. סך מכירות הדולרים של העסקיים באמצעות מכשירים נגזרים הסתכמה בכ-197 מיליון דולר בחודש מארס. עוד עולה מניתוח פעילות הגופים העסקיים כי במארס התהפכה מגמת הצבירה בפיקדונות מט"ח בארץ והסקטור העסקי משך מט"ח מפיקדונותיו בארץ ובחו"ל. גם באשראי במט"ח נרשמו החודש נטילות, בניגוד למגמת הפירעונות שהחלה בנובמבר 2003.



המשקיעים הפרטיים הביעו אמון בחוסנו של השקל בחודש מארס. משקיעים אלו מיתנו במארס את הצבירה בקרנות הנאמנות המתמחות במט"ח, שהיתה נמוכה בהשוואה לצבירה בקרנות השקליות, וזאת בניגוד לחודש הקודם. גם בפיקדונות במט"ח בארץ נרשמו מימושים נטו בהשוואה לצבירות בחודשים קודמים.
לעומת הפרטיים והגופים העסקיים, המשקיעים המוסדיים, כמו קופות הגמל וההשתלמות וחברות הביטוח, השקיעו במארס בני"ע זרים סכום של כ-80 מיליון דולר, בהמשך להשקעות של כ-50 מיליון בחודש הקודם.



בבנק ישראל מסבירים את המגמות בתנועות ההון מישראל ואליה: "נראה כי היציבות בשוק מטבע חוץ בחודשים האחרונים היא פועל יוצא של איזון בין כוחות המשפיעים על שער החליפין בכיוונים מנוגדים: יצוא הון קצר טווח על רקע המשך תהליך הפחתת הריבית ויישומה של הרפורמה במס, מקוזז ביבוא הון ארוך טווח הנובע מהשקעות של תושבי חוץ בחברות ישראליות כתוצאה מההתאוששות בביקושים למוצרי טכנולוגיה", כותבים בבנק המרכזי.



בנוגע למגמת יצוא ההון קצר הטווח, כותבים בבנק ישראל כי "בחודש מארס נראה כי תהליך התאמת תיקי הנכסים על ידי יחידים נחלש, ועם זאת לפעילות קצרת הטווח בכיוון של פיחות הצטרפו החודש גם רכישות נטו על ידי תושבי חוץ - זו נחשבת כפעילות קצת טווח". עוד כותבים בבנק ישראל כי סיכון שער החליפין המשתקף בסטיית התקן הגלומה באופציות המשיך לרדת, והוא משקף בין השאר את אמון הציבור במדיניות המקרו-כלכלית. הדבר משתקף במסחר השוטף בדולר, המאופיין בחודשים האחרונים ברגיעה ובתנודות שער נמוכות יחסית.