פרשת הפעולות שביצע כביכול בנק לאומי ע"י חסימת כרטיסי ויזה כ.א.ל של לקוחותיו, במטרה להמירם לכרטיסי לאומי קארד של הבנק, מגיעה כעת לביהמ"ש.
אלירז אמיר, לקוח של הבנק, באמצעות עוה"ד יצחק אבירם, הגיש היום בביהמ"ש המחוזי בתל אביב תביעה על נזקים שנגרמו לו עקב חסימת כרטיסו מסוג ויזה כ.א.ל ע"י הבנק. זאת, לטענתו, באופן בלתי חוקי ורק כדי להנפיק לו כרטיס לאומי קארד. עוד מבקש התובע להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית על סך של כ-20 מיליון שקל.
בכתב התביעה מגולל אמיר את האירועים שהתרחשו בעקבות חסימת כרטיס הויזה שלו, לטענתו, ע"י הבנק. אמיר טוען כי נגרמו לו בעקבות הביטול אי נעימות, טרדה, טרחה, בזבוז זמן, הוצאות ועגמת נפש רבה.
אמיר טוען כי פעל באמצעות כרטיס הויזה שלו ללא כל בעיה עד שהוא נחסם ע"י הבנק, מבלי שקיבל על כך כל הודעה מוקדמת מצידו של הבנק. אמיר טוען שנאלץ לסור לסניף שלו בכדי לברר את העניין. גם בסניף לא יידעו אותו בבעיה כלשהי, אבל הציעו לו שינפיקו לו במקום את הכרטיס החדש של הבנק, לאומי קארד.
אמיר טוען, כי משום שנותר ללא כרטיס אשראי הסכים להצעת הפקידה בבנק, מבלי שידע על הסיבה האמיתי לביטול הכרטיס הקודם. רק לאחר מכן, מתוך בירור שעשה בין עובדים נוספים במקום עבודתו ולאחר שהעניין התפרסם בעיתונים, הבין, לטענתו, את הסיבה לביטול כרטיס הויזה שלו. אמיר ביקש הבהרות על כך מהבנק אך עד היום לא קיבל כל התייחסות עניינית, לטענתו, לתלונתו.
אמיר מוסיף וטוען כי מכתבות עיתונאיות שחקרו את הנושא לאחרונה, עולה כי הבנק תיגמל את פקידיו עבור כל הנפקת כרטיס אשראי מסוג לאומי קארד, וכן עבור כל ביטול של כרטיס ויזה כ.א.ל.
מעריך את נזקו האישי בסך של 500 שקל
אמיר טוען כי, למעשה, עקב פעולות הבנק, היה מספר ימים ללא כרטיס אשראי ולא יכול היה לבצע באמצעות הכרטיס פעולות כלכליות. כמו כן, נאלץ בעקבות תקלות בהעברת הוראות הקבע שהיו בכרטיסו הקודם לבצע את כולן מחדש, דבר שגרם לו עגמת נפש ובזבוז זמן.
אמיר טוען בתביעתו כי הבנק בפעולותיו, פעל בניגוד לחוק הבנקאות והכללים שנקבעו מכוחו. לטענתו, בינו לבין הבנק היה קיים הסכם התקשרות לגבי כרטיס ויזה כ.א.ל, אותו הפסיק הבנק ללא הרשאה באופן חד צדדי.
זאת, לפי כתב התביעה, בשל רצונו של הבנק לשנות את חוזה ההתקשרות, כך שהלקוחות יעברו מויזה כ.א.ל ללאומי ויזה, וזאת אף מבלי לשלוח לו כל הודעה מוקדמת המתחייבת עפ"י החוזה.
התובע טוען עוד כי הוראות החוק, מעבר להוראות החוזה, מחייבות את הבנק לפנות אליו ולהתריע בפניו, בכתב, במועד סביר מראש, בדבר הפסקת מסגרת אשראי קיימת, דבר שלא ביצע הבנק.
כמו כן טוען אמיר, כי על הבנק חל, מכוח חוק הבנקאות, איסור להטעות לקוח ואיסור להתנות שירות בשירות. לטענתו, הפר הבנק את שתי ההוראות בכך שלא יידע אותו בדבר הסיבה האמיתית לביטול הכרטיסים, וכי למעשה התנה את חידוש כרטיס האשראי שלו ברכישת כרטיס האשראי של הבנק.
אמיר מעריך את נזקו האישי, לרבות עגמת הנפש, בזבוז הזמן, הטרדה והפגיעה באוטונומיה האישית שלו, בסך של 500 שקל. אך, לטענתו, בהנחה שבוצעו בין עשרת אלפים ל-50 אלף ביטולים בדומה לשלו, ובהנחה של נזק מינימלי בגובה של כ-500 שקל ללקוח, מדובר בנזק השווה 50-10 מיליון שקל. לפיכך, טוען אמיר, יש להכיר בתביעתו כתביעה ייצוגית. טרם הוגש כתב הגנה.