קרן ההון סיכון קונקורד מצטרפת לגל גיוסי ההון: מנסה להרים קרן חדשה בהיקף של 150 מיליון דולר

הקרנות הישראליות שמגייסות קרנות המשך טרודות כיום במרוץ אחר הכסף. לכן, נתנו רבות מהן חסות לכנס איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי שנערך בחודש שעבר בתל אביב. בין נותני החסויות המוכרים בלט שם אחד, די נשכח, שעורר לא מעט שאלות בקהל - קרן ההון סיכון קונקורד שמצטרפת, לאחר שלוש שנים בהן שמרה על פרופיל נמוך, לגל גיוסי ההון בניסיון להרים קרן חדשה בהיקף של 150 מיליון דולר.



חברת הניהול של קונקורד מנהלת הון בהיקף של 260 מיליון דולר שרובם הושקעו ב-44 חברות. בראשה עומדים מתי קרפ, יאיר ספראי, אבי דומושביצקי ושי שילר. הקרן, שעד 2000 נחשבה והחשיבה את עצמה לאחת מחמש הקרנות הטובות בישראל ושמרה על פרופיל תקשורתי גבוה, כמעט ונעלמה מהמפה בשלוש השנים האחרונות, לאחר שהיתה הקרן הגדולה הראשונה שכשלה בניסיון גיוס קרן המשך חדשה ב-2001. אף אקזיט לא נקשר בשמה מאז, והקרן עלתה לכותרות רק סביב בעיות ושמועות שנקשרו סביבה - עזיבת שותפים, טענות משקיעים ותביעות.



הניסיון הכושל של הקרן, במקביל להתפוצצות בועת ההיי-טק ותחילת האינתיפאדה החדשה, הפך אותה למקרה מבחן עבור שאר התעשייה. רבים חששו אז מפני חרם פוליטי שישתק את פעילות ההון סיכון הישראלי. מנהלי קרנות טענו אז כי אם קונקורד אינה מצליחה לגייס קרן חדשה, ואף לא חלק ממנה, מהמשקיעים הקיימים, דינה של תעשיית ההון סיכון הישראלית נחרץ לכישלון, וגם קרנות אחרות לא יצליחו למשוך משקיעים זרים לפה.



אלא שככל שעבר הזמן וקרנות אחרות, כמו אוורגרין 4, הצליחו לגייס קרנות המשך, גברו הערכות כי סיבות אחרות גרמו לכישלון של קונקורד. סביב הקרן התפשטה חרושת של שמועות.



בכירים בתעשייה טוענים כי קונקורד כשלה בגיוס הון בעיקר בגלל ביצועים חלשים של שתי הקרנות שתחת ניהולה. כן טענו, כי הניסיון שלה להתבסס על המוניטין של קרן ניצנים, מהקרנות המוצלחות בישראל, נכשל. שלושה ממנהלי קונקורד היו שותפים לניהול והקמת ניצנים יחד עם שלושה שותפים שהקימו מאוחר יותר את קרן אינפיניטי. בענף קישרו את היעלמותה של הקרן בשנים האחרונות גם לעזיבתם של שניים ממנהליה - שלמה קאליש שהקים את ג'רוזלם גלובל ובת שבע אלרן שהיתה אחראית על מדעי החיים בקרן.



למרות ההסכמה הכללית שהצוות הניהולי של קונקורד הוא אחד האיכותיים והמנוסים בתעשייה, כמה מנהלי קרנות אמרו לאחרונה כי אינם מוכנים לשבת עם אנשי קונקורד לצד אותו שולחן בגלל דרך הניהול שלהם. טענות דומות משמיעים גם חלק מהמשקיעים בקונקורד וגם כמה יזמים שעבדו אתה. כולם מתלוננים על שחצנות שהפגינו מנהלי הקרן בתקופת הבועה ואחריה ביחסים עמם.



היציאה של השותפה ההיסטורית של חברת הניהול, קרדן, מהקרן בשנים האחרונות, לאחר מחיקות של מיליוני שקלים בגלל השקעותיה בקרן, הדגימה את היחס הבעייתי של הקרן עם המשקיעים. "השנים האחרונות הוכיחו שהגלגל מתהפך ומי שהחזיק את המשקיעים קצר בתקופת הבועה, נאלץ להתחנף אליהם בתקופת הפוסט-בועה", אומר משקיע בקרן שמסרב להשקיע בה יותר.



בראיון ראשון מזה שלוש שנים שנסוב על הקרן, מנסים ארבעת השותפים של קונקורד להזים חלק מהטענות והשמועות, ובעיקר להדגיש את חזרתם להשקעות חדשות ולמעמד של קרן מובילה.



בקונקורד, שלא עשתה אף השקעה חדשה מזה קרוב לשלוש שנים, הפתיעו כאשר הצהירו כי הקרן הנוכחית, קונקורד 2, תשוב לבצע בקרוב השקעות חדשות בחברות. "ישנן חברות רבות שהשקענו בהן וכבר לא זקוקות להון נוסף וחלקן נסגרו, זה מאפשר לנו לנצל את הכסף להשקעות חדשות ולהמשיך ולהשאיר די הון להשקעות המשך", מסביר דומושביצקי.



"אף אחד לא מושלם. אני לא חושב שהיינו ארוגנטיים. אנחנו לא מעגלים פינות גם בתקופות הקשות, ואנו מוכנים לקבל החלטות קשות. היו קרנות שלא היה להן נוח לקבל את ההחלטות הללו, ולכן אולי הטענות. ישנם כאלו שנחמדים כל הזמן. אבל בסופו של היום זה לא מידת הנחמדות, אלא היכולת לייצר כסף. לדעתנו, מעריכים אותנו דווקא בגלל ההתעקשות המקצועית שלנו", אומר מתי קרפ, השותף הבכיר בקרן ומי שהואשם בתעשייה ביחס שחצני למשקיעים. "ואגב, ישנן גם קרנות שאנחנו לא מוכנים להשקיע אתן", הוא מוסיף.



דומושביצקי: "יכול להיות שאנחנו עושים את הדברים שאינם הכי פופולריים. אנחנו רואים את השוק לאורך זמן, וישנם מצבים בהם אנו עומדים מול היזמים או מול קרנות אחרות בשני צדי המתרס. אנחנו קרן אקטיווית בחברות, ואנו מקבלים החלטות קשות - לחתוך כשאחרים לא מוכנים לכך או להוריד את שווי החברה, כדי שהיא תוכל לגייס עוד כסף ולפעול. בשורה התחתונה, ההוכחה היא במעשה".



סביב דומושביצקי ושילר, שהצטרפו לקרן ב-2000, רחשו בשנים האחרונות שמועות על כוונתם לעזוב ועל מתח ביניהם לבין הצוות הוותיק על רקע כישלון תוכניות הגיוס, אלא שהם עדיין בקרן. שילר, שהגיע לקרן זמן קצר לפני המשבר, לאחר ניהול בכיר בחברות כמו קומברס ואמבלייז, אומר: "רבים חשבו שאנחנו עוזבים. רק אנחנו לא חשבנו כך. ההחלטה לעבור לקרן היתה החלטה לטווח ארוך".



בקרן מסבירים שהכישלון בגיוס קרן המשך ב-2001 היה תוצאה של המשבר הפוליטי והכלכלי וסדרי עדיפויות של הקרן בטיפול בחברות - ולא נבע מסיבה אחרת. "כשרצינו לגייס פרצה האינתיפאדה והיתה נפילה גדולה בשוק. משקיעים זרים מרכזיים פשוט לא רצו להשקיע בישראל באותה תקופה. החלטנו להפסיק את הגיוס בספטמבר 2001 כשראינו שהמחיר של גיוס כזה בתקופה כזו גדול מאוד והעדפנו להשקיע את הזמן בחברות הפורטפוליו שלנו שהיו זקוקות לנו. עכשיו השוק נפתח יותר. גם היחס אל ישראל השתנה בשנה האחרונה", הוא אומר.



קונקורד בלטה כקרן הראשונה וכמעט היחידה מהקרנות הגדולות שהפסיקה לבצע השקעות חדשות וגם לא שבה להשקיע בתקופת השפל, כשמחירי החברות היו אטרקטיוויים. "בתקופה הזו בעיקר עבדנו עם חברות הפורטפוליו שלנו. יש לנו עדיין לא מעט כסף בקרן השנייה שלנו, שהוקמה ב-99'. אנחנו לא הפסקנו לפעול ולא יצאנו מהמשחק", אומר דומושביצקי.



בשנים האחרונות הימרה קונקורד על שתי חברות שאיכזבו והורידו לטמיון מיליוני דולרים שהקרן