חברת הייעוץ גרטנר גרופ קיימה בשבוע שעבר כנס אנליסטים צנוע, בניסיון להרחיב את השפעתה על השוק הישראלי. גרטנר אינה נמנית עם חברות הייעוץ הפעילות ביותר בשוק התקשורת הישראלי, והכנס שערכה משך בעיקר אנליסטים ומנהלים מהדרג השני.
קל לזלזל באנליסט המנסה לחזות את עתיד התקשורת הסלולרית ומדבר על ביגוד סלולרי ב-2009 וחזייה המדווחת אוטומטית על חשש לסרטן השד. בגרטנר יש אנליסטים המנסים עדיין לשווק עתידנות מסוג זה, גם לאחר שמנהלי החברות הסלולריות הבינו מאיזה צד מרוחה הפרוסה שלהם: תקשורת קולית והודעות טקסט.
עניין מסויים היה בהרצאתו של אנליסט גרטנר, רון קאולס, על מעמדו של שוק התקשורת הישראלי בהשוואה לשווקים העולמיים. מסקירת גרטנר עולה כי תלונתה של בזק על שחיקת חלקה בשוק התקשורת אינה ייחודית לישראל. חלקה של בזק בתחום התקשורת הנייחת מסתכם ב-24% בלבד מסך ההכנסות בשוק התקשורת המקומית. גרטנר מציינת כי חלקן של 20 חברות התקשורת הגדולות בעולם נשחקו מנתח שוק של 70% משוק התקשורת ב-1996 למחצית ההכנסות בלבד ב-2002, והנתח צפוי להמשיך ולרדת, לטובת מתחרים חדשים הנכנסים לשוק ונוגסים בענקים. תהליך זה מתקיים במקביל לליברליזציה ולפתיחת השווקים לתחרות. בתחום זה מפגרת ישראל מאוד אחר הנעשה בעולם המערבי וגם אחר אזורי עולם שלרוב אינם מספקים לנו מודלים לחיקוי.
בגרטנר לא מזהים הבדל משמעותי בין רמת הפיקוח על שוק התקשורת בערב הסעודית, ובעצם בכל מדינות המזרח התיכון, לבין רמת הליברליזציה של שוק התקשורת בישראל. המזה"ת וישראל בתוכו מסווגים על ידי גרטנר ברמה 4 בסולם בן 5 דרגות, שבו דרגה 1 מייצגת את רמת הליברליזציה הגבוהה ביותר של שוק תקשורת חופשי, ודרגה 5 היא שוק מונופוליסטי לחלוטין.
לזכותה של ישראל, מציינים האנליסטים מאמץ מסוים לפתיחת השוק הנייח לתחרות, כגון הענקת רישיון לתקשורת פנים ארצית לכבלים וכוונה להעניק לחברות נוספות רישיון מיוחד. עם זאת לא התקבלו עדיין החלטות רבות הנוגעות לפתיחת השוק והרשתות למתחרים חדשים. לא הונהגה ניידות מספרים המאפשרת למנויים לעבור בקלות מרשת לרשת, ולא נקבעה מדיניות המאפשרת הקמת רשתות לשירותי תקשורת באמצעות העברת קול על גבי האינטרנט.
מעליב? לאו דווקא. כמו בכל מדינה מזרח תיכונית יש בישראל מונופול ממשלתי בתחום התקשורת הנייחת וחברות סלולר פרטיות. מי שצריך אולי להיעלב מהקביעה הגורפת היא הרשות הפלשתינית, שכן שם דווקא כבר הופרט מונופול התקשורת הנייחת פלתל.
המובילות העולמיות של הליברליזציה בשוקי התקשורת הן קנדה וצ'ילה, ובגרטנר ממליצים לאמץ את המודל הצ'יליאני לתחרות בשוק התקשורת. צ'ילה חוקקה את החוקים הנדרשים לפתיחת השוק כבר ב-1982; ב-1990 הופרטו שתי חברות התקשורת הגדולות; שוק השיחות למרחקים ארוכים נפתח לגמרי לתחרות ב-1994, תוך כדי הסדר תעריפים שאיפשר מרווח נשימה למתחרים החדשים. בגרטנר מציינים כי בצ'ילה הקפידו על הקמת רשות תקשורת עצמאית וחזקה, ופתיחות לטכנולוגיות חדשות ומשקיעים זרים בענף.
אבל דווקא בפיגור היחסי של השוק המזרח תיכוני טמונה הבטחה, שכן בגרטנר טוענים כי שוקי אפריקה והמזרח התיכון צפויים ליהנות בשנים 2008-2005 מהגל השלישי של השקעות בשוקי התקשורת הנפתחים, לאחר הגל הראשון באמריקה הלטינית והגל השני במזרח אירופה ובאסיה.
מבחינת ישראל יכול הגל הזה להגיע בעתו. אך ההסתערות אינה נראית עדיין באופק: מהלכי הליברליזציה בענף התקשורת מקוטעים ומהוססים, העניין בהפרטת בזק מוגבל, ואפילו סלקום, הנראית כהשקעה מפתה הרבה יותר מבזק, מונחת על המדף כבר שנתיים ובעלי השליטה מתקשים לאתר קונה בינלאומי.
בגרטנר ממליצים לאמץ את המודל הצ'יליאני לתחרות בשוק התקשורת בישראל
הדר חורש
25.4.2004 / 9:29