וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דירקטורים מטעם זאבי בכלל אינווסטמנט מבקשים לבטל האישור להגשת תביעות אישיות כנגדם

אמיר הלמר

25.4.2004 / 12:18

טוענים כי בית המשפט מיהר לתת אישור להגשת התביעות בטרם מונה לחברה מפרק קבוע ובטרם סיים המנהל המיוחד ממשרדו של יוסי שגב לבצע את חקירותיו



חמישה דירקטורים ששימשו מטעמו של גד זאבי בכלל אינווסטמנט האוס הגישו בסוף השבוע בקשה לביטול ההחלטה שאיפשרה למנהל המיוחד שמונה לכלל אינווסטמנט, עו"ד סיני אליאס ממשרדו של עו"ד יוסי שגב, להגיש תביעות אישיות כנגד הדירקטורים בטענה כי הם אחראים לריקון החברה מנכסיה. התביעות הוגשו על סמך סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות. שגב הינו נושה של כלל אינווסטמנט בסכום של כ-40 מיליון שקל, בזכות פסק דין שקיבל כנגד החברה ומנהלה לשעבר אריה גולדין שמעל בכספי לקוחות החברה בראשית שנות ה-90.



עו"ד סיני אליאס מונה על ידי שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, דניה קרת מאיר, כמנהל מיוחד לחברה. זו אף אישרה לו להגיש את התביעות כנגד הדירקטורים של החברה, ובין השאר כנגד ניב באוך, גלעד רבינוביץ מטעמו של זאבי וכן כנגד אהרון דברת, יצחק שרם ויאיר וירט - ששימשו כדירקטורים מטעם קונצרן כלל.



בתביעה טוען אליאס כי לאחר המעילה של גולדין, שהתגלתה בשנת 1989, פעלו בעלי המניות בחברה ונושאי המשרה שלה לריקונה מנכסים ומזכויות, ויצרו מצב בו לא יהיו בחברה כספים לתשלום לנושים ובעיקר לנושה המרכזי שלה - שגב.



בתביעה נטען כי בעקבות המעילה הוזרמו לחברה סכומי כסף גדולים, בין דרך הכיסוי הביטוחי של החברה ובין בעקבות ההליכים המשפטיים שניהלה החברה כנגד גולדין ושותפיו למעילה. לאור זאת נטען בתביעה כי בשנים שלאחר המעילה היו אמורים להיות בקופת החברה סכומי כסף גדולים אשר בערכים של היום מסתכמים בעשרות רבות של מיליוני שקלים שהיו מיועדים לפירעון החובות לנושי החברה, אך למעשה הוצאו מהחברה בדרכים שונות. כך נטען בתביעה כי דרך מרכזית להוצאת הכספים היתה על ידי מתן הלוואות לחברות מקבוצת כלל ללא ריבית וללא ביטחונות.



באוך, רבינוביץ ועוד שלושה נושאי משרה מטעמו של זאבי פנו בסוף השבוע באמצעות עו"ד אילן שביט בבקשה לבטל את האישור שנתנה השופטת קרת מאיר להגשת התביעות כנגדם, בטענה כי אישור זה ניתן בטרם הסתיימו ביצועם של הליכים מסויימים הנדרשים בטרם ניתן אישור להגשת תביעות שכאלה.



שביט טוען בבקשה כי ביהמ"ש שגה כשנתן אישור להגשת התביעות שכן הסמכות להגשתן אינה נתונה למנהל מיוחד של חברה אלא אך למפרק קבוע שטרם מונה לחברה. כמו כן טוען שביט כי לא היה מקום לתת רשות להגשת התביעה בטרם יקיים ביהמ"ש דיון בשאלה האם עסקיה של החברה התנהלו תוך כוונה לרמות את נושיה.



עוד טוען שביט כי על ביהמ"ש היה להמתין בטרם נתן רשות להגשת התביעה לדו"ח של כונס הנכסים הרשמי על עסקי החברה, והיה עליו לדרוש מהמנהל המיוחד לקיים הליכי חקירה וברור כפי שהוא נדרש לעשות על פי החוק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully