ביהמ"ש דחה בקשת האחים קחטן לסלק על הסף את בקשת הכינוס שהגיש בנק דיסקונט על פרויקט ה"בור הגדול"

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, דניה קרת מאיר, דחתה היום את בקשתן של 5 חברות שבשליטת האחים עזרא ואליהו קחטן לסלק על הסף את בקשת בנק דיסקונט לאכוף את איגרות החוב שיש לבנק על נכסי החברות, ולמנות כונס נכסים מטעמו על נכסיהן. מדובר בחברות גרנד סנטר טרנסגלובו ישראל, טרנסגלובו ונטורס, אלסקה מימון ומרכז תל אביב.



איגרות החוב המדוברות באו להבטיח אשראי בגובה של כ-200 מיליון שקל שניתן לחברות הללו, לצורך הקמת פרויקט הבניה היוקרתי בצומת הרחובות דיזינגוף-פרישמן בתל אביב, אשר מכונה כיום "הבור הגדול".



דיסקונט פנה לפני כ-10 חודשים לביהמ"ש, באמצעות עוה"ד אהוד ארצי ואייל רוזנברג ממשרד ש. הורביץ, בבקשה לאכוף את האיגרות ולממש את השיעבודים הכלולים בהן ולמנות לצורך כך כונס נכסים מטעמו. דיסקונט טען כי בהסכם המימון המקורי שנחתם ב-93', התחייבו חמש החברות לסיים את הפרויקט עד סוף 98'.



ואולם, מאחר שהחברות לא עמדו בתנאי ההסכם המקורי, נחתם בין הצדדים הסכם חדש שבו התחייבו החברות לסיים את הפרויקט עד סוף דצמבר 2003 ולהחזיר את כל החובות לבנק עד יולי 2004. לאחר חתימת הסכם המימון החדש, מינה הבנק מפקח מטעמו על התקדמות הפרויקט.



לטענת דיסקונט, החברות לא עמדו בהתחייבויותיהן גם לאחר החתימה על הסכם המימון החדש. הבנק טוען כי נודע לו שהחברות אינן עומדות בהתחייבויותיהן להחזיר ממקורותיהן העצמאיים את חובות העבר שלהן, אשר נצברו לפני חתימת הסכם החדש.



בעקבות הבקשה הגישו האחים קחטן, באמצעות עוה"ד יוסי שגב ויואב נרי, תביעה כנגד הבנק במסגרתה נטען כי הבנק לא עמד בהתחייבויותיו במסגרת הסכמי הליווי של הפרויקט בכל הנוגע להקצאת אשראי לפרויקט. בתביעה נטען כי לאחר חתימת ההסכם הליווי הראשון בחר הבנק שלא להזרים לפרויקט את מלוא האשראי המובטח בסך 5.13 מיליון דולר. בנוסף טוענים האחים קחטן כי הבנק לא עמד בהתחייבויותיו לפיהן קצב מתן האשראי יהיה על פי התקדמות הפרויקט.



האחים גם ביקשו לסלק על הסף את הבקשה לאכוף את איגרות החוב ולמנות כונס נכסים מטעם הבנק בטענה כי על דיסקונט היה לפעול בדרך של הגשת תביעה או פניה להוצל"פ, ולא בדרך של מימוש איגרות החוב ומינוי כונס נכסים, שכן מדובר בשיעבודים קבועים עליהם לא חל הסעיף בפקודת החברות המאפשר אכיפת איגרות חוב.



דיסקונט טען מנגד כי איגרות החוב כוללות גם שיעבודים קבועים וגם שיעבודים צפים, ולכן הדרך הראויה למימושן היא בבקשה למינוי כונס נכסים אחד על כל סוגי השיעבודים. כאמור, קרת מאיר מקבלת את עמדת הבנק וקובעת כי מדובר בפרויקט אחד אליו מתיחסים השיעבודים השונים ואין ספק כי הנושא בכללותו אמור להתברר על ידי ערכאה אחת, ורצוי שתהיה זו ערכאה העוסקת בעניני כינוס נכסים.



השופטת דחתה את הבקשה וחייבה את החברות ב-15 אלף שקל הוצאות משפט.