ביהמ"ש רומז על עמדתו: יש לראות באופציות על מדד המעו"ף ני"ע המאפשרים הגשת תביעה ייצוגית

שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ניסים ישעיה, דחה בראשית השבוע את בקשתן של חברות ההשקעות אקסלנט ואופמת ובעלי השליטה בהן, גיל דויטש, אהרון בירם, גולן כהן ורונן רשף, לסלק על הסף את התביעה הייצוגית שהוגשה כנגדם בגין מעורבותם לכאורה בפרשת אופציות המעו"ף - פרשת מניית פרטנר.



כהן ורשף, מנהליה של אופמת, נעצרו בראשית שנת 2002 ע"י חוקרי רשות ניירות ערך בחשד שהם אחראים, בין השאר, לזינוקה החד של מניית פרטנר ב-49% יום לפני כניסתה למדד המעו"ף באוגוסט 2001.



הרשות התייחסה לחשדות לפיהם הם נתנו שניות ספורות לפני סיום המסחר ב-31 ביולי 2001 הוראה לרכישת מניות פרטנר במיליון שקל ובמחיר הגבוה ב-49% ממחירה בבורסה (שער של 37.85 שקל). הוראה זו ניתנה על מנת להגדיל את אחזקת אופמת במניות פרטנר, משיעור של 2.2% לשיעור של 3.8% מסך אחזקותיה במניות המעו"ף.



אופמת, טענו ברשות, החלה לרכוש מניות פרטנר בישראל ובארה"ב כבר ב-23 ביולי, ונכון ל-31 ביולי החזיקה במניות פרטנר בשווי של 10 מיליון שקל. בעקבות רכישת מניות פרטנר בשער גבוה ב-49%, נוצר לאופמת רווח של 4 מיליון שקל על אחזקה זו.



מאוחר יותר ייחסה הרשות לשניים שתי פרשות נוספות, המתייחסות למניפולציות שבוצעו לכאורה יום לפני פקיעת אופציות המעו"ף בשני מועדים בשנת 2001.



חודשיים לאחר שנחשפה פרשת פרטנר הגיש שלמה קורסי תביעה ייצוגית הקשורה לפרשה באמצעות עו"ד יעקב סבו ורם דקל. קורסי טען כי הוא החזיק באוגוסט 2001 בפוזיציה של אופציות על מדד המעו"ף, וכי ביום 31.7.01 גרמו הנתבעים במתכוון לעלייה חריגה ומלאכותית של כ-49% בשער מניית פרטנר ע"י הזרמת ביקושים למניה בשערים בלתי סבירים וחסרי היגיון כלכלי, שניות ספורות לפני סיום המסחר ובטרם התאפשר ל"שוק" לווסת עצמו.



לטענתו, עקב העובדה שעליית שערה של מניית פרטנר היתה כה חריגה ומחוסרת צידוק כלכלי, היה צפוי שה"שוק" יווסת עצמו ביום המסחר הראשון העוקב - 1.8.2001 - וכי ביום זה, קוזזה מרבית העלייה בשער מניית פרטנר, וזו צנחה ב-24.7%. קורסי טען עוד כי בעוד שעליית מחירה של מניית פרטנר ביום 31.07.01 לא השפיעה אלא על המניה עצמה, הרי לצניחה במחיר מניית פרטנר ביום העוקב כבר היתה השפעה נגררת על מדד המעו"ף, שכן ביום זה הצטרפה פרטנר למדד וירידתה דירדרה את המעו"ף לירידה של 1.4%.



בעקבות התביעה הגישו הנתבעים, אופמת, כהן ורשף, באמצעות עוה"ד ניר כהן ואהוד בן ארצי, ואקסלנט, דויטש ובירם, באמצעות עוה"ד ישראל לשם ונדב וייסמן, בקשה לסלק את התביעה הייצוגית על הסף. טענתם המרכזית היתה כי אין לקורסי עילת תביעה כנגדם שכן אופציות על מדד המעו"ף, בהן החזיק התובע, אינן בגדר "נייר ערך" לעניין חוק החברות, ולא ניתן להגיש בגינן תביעה ייצוגית.



הדיון בבקשות המחיקה עוכב ע"י השופט ישעיה בשל החקירה הפלילית שמתנהלת ע"י הרשות. ישעיה סבר כי יש להמתין לתוצאות החקירה, אך מאחר שחלפו למעלה משנתיים וחצי מאז תחילתה, החליט לדון בבקשת המחיקה.



בהחלטתו קובע ישעיה כי אין להיעתר לבקשת המחיקה בשלב זה שכן הטענה כי אופציה על מדד המעו"ף אינה נייר ערך היא עניין עובדתי, שיש לבססו בראיות ובחוות דעת.



מכל מקום רומז ישעיה בהחלטה כי דעתו שונה מזו של הנתבעים בעניין. ישעיה מציין בהחלטה כי "הן מבחינת לשון ההגדרה של המונח 'נייר ערך' הנוקטת במונח 'לרבות', והן מבחינת התכלית החקיקתית שביקש המחוקק להשיג, סבור אני כי יש לראות באופציות על מדד המעו"ף, כמו גם באופציות על שערי מטבע זרים, משום ניירות ערך לפי חוק החברות אשר למחזיקיהם יש הזכות לבקש אישור תובענה כייצוגית".



ישעיה מסיים את ההחלטה בכך שהוא קובע כי מאחר שחקירת הרשות טרם הסתיימה וטרם התקבלה החלטה בעניין הגשה או אי הגשת כתבי אישום, הרי בנסיבות העניין יש להמתין עד לתום החקירה שכן לא יהיה זה מן הראוי לחייב את המבקשים להגיש כתבי תשובה מלאים מלווים בתצהירים, בטרם הוכרע אם יש להעמידם לדין.