גילאור: בסכסוך בין בעלי מניות בחברה סולבנטית יש להימנע ככל האפשר מפירוק החברה

שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, דחתה את בקשת אריאל וילנסקי, שותף בחברת הבניה נולטון אחזקות, לפרק את החברה הבת המשותפת - נולטון בית טבע. גלאור דוחה את ההחלטה תוך שהיא קובעת כי כאשר מדובר בסכסוך בין בעלי מניות בחברה סולבנטית, יש להימנע ככל האפשר מפירוק החברה.



וילנסקי, המחזיק ב-15% מחברת נולטון בית טבע, פנה בבקשה לפרק את החברה מטעמי צדק ויושר כאשר הוא טוען כי החברה שהיתה אמורה לבצע פרויקטים של בניה בקיבוצים איבדה בשל ביטול החלטה 737 את זכות קיומה, וכי למעשה קבוצת נולטון עושה בה שימוש "כמכשיר לתכנון מס אגרסיוי שנועד להקטין באופן מלאכותי את חבויות המס שלה". תכנון אשר, לטענתו, חושף את החברה והמנהלים שלה ובהם הוא לסיכונים בלתי סבירים.



החברה וכן הולטון אחזקות, בעלת המניות העיקרית שלה (85%), התנגדו לבקשת הפירוק וטענו כי וילנסקי מבקש להפעיל אמצעי סחטנות כדי להגדיל את חלקו ברווחי החברה, וכי אין כל פסול בתכנון מס כל עוד הוא נעשה במסגרת חובותיה של החברה על פי הדין.



השופטת קובעת בהחלטתה לדחות את הבקשה כי מדובר בחברה סולבנטית שיש בקופתה מיליוני שקלים, ומאחר שהשליטה בחברה נמצאת בידי נולטון אחזקות הרי שהיא אינה מצויה במבוי סתום ולא ניתן להפעילה.



"כשאני בוחנת את עילת הפירוק של המבקש, המבוססת על טעמי צדק ויושר, אני עושה זאת בזהירות ובדרך מצמצמת לאור הכלל כי יש להימנע ככל האפשר מפירוק חברה סולבנטית בשל סכסוכים בין בעלי המניות. במיוחד כאשר החברה אינה מצויה במבוי סתום אלא שיש רוב המסוגל להפעילה", אומרת גילאור ומוסיפה כי "בעלי מניות הרוב מסוגלים וצריכים לקבל החלטות הקשורות לפעילות החבה ולבחון את טובתה תוך כוונה להמשיך ולהפעילה בהתאם למטרותיה". השופטת חייבה את וילנסקי ב-10 אלפים שקל הוצאות.