הארגונים החברתיים דורשים מהבנקים לפטר עובדים

אוהל מחאה יוצב בכיכר רבין בתל אביב ב-19-17 במאי. לא מדובר בעוד מחאה פוליטית - לא בעד ההתנתקות ולא נגדה - הפעם מדובר במחאה חברתית. לא כזו שתזכיר את "כיכר הלחם" או את המאבקים של ויקי קנפו, אלא ניסיון להשיג תמיכה ציבורית נגד הבנקים.



כמה ארגונים חברתיים-כלכליים חברו יחד במטרה להרחיב את הוויכוח הציבורי סביב שליטתם של הבנקים במשק מדפי העיתונות הכלכלית אל הרחוב ולייצר ויכוח ציבורי בעניין. בין הארגונים שיזמו את הפעילות: המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי ועמותת אזרחים למען צדק חברתי אמיתי, בסיוע משרד יחסי הציבור קריף תקשורת.



בניגוד לארגונים חברתיים אחרים העושים שימוש, בדרך כלל, באמירות פופוליסטיות, ארגונים אלה טוענים כי הם מגובים במחקרים כלכליים ובעמדות מגובשות. עו"ד דניאל דורון, אחד הדוברים המובהקים של הזרם החדש, מסביר: "ישראל אמורה היתה להיות אחת המדינות העשירות בעולם, בזכות ההון האנושי שהוא ברמה גבוהה מאוד".



מדוע ישראל אינה כזו? דורון תולה את ההסבר גם בבנקאות הישראלית, האחראית על פיזור האשראי במשק, ושלדעתו אינה פועלת נכון. "הבנקים בישראל לא יודעים להרוויח כסף, יש להם ביצועים גרועים יחסית לעולם והם חייבים להתייעל, גם אם יידרשו לפטר עובדים. הנהלות הבנקים עסוקות בחלוקת בונוסים לעובדים, הן משחדות אותם וקונות שקט תעשייתי כדי להמשיך ולגרוף בונוסים ושכר מטורף.



"הבנקים פוגעים בצמיחה במשק. הם אמורים להיות מתווכים פיננסיים אך הם מעמידים אשראי בריביות לא נכונות לשוק הקמעוני, כלומר למשקי הבית. בדרך זו הם לא מעודדים אנשים לחסוך, ומועבר כסף מהשכבות החלשות למשפחות החזקות", הוא אומר. דורון מתעודד מקריאתו האחרונה של שר האוצר, בנימין נתניהו, שכינה את הבנקים "משאבות כסף".



דורון מציע שהבנקים לא יוכלו לגבות עמלות מהציבור ושהכנסותיהם יתבססו על התיווך הפיננסי בלבד. "גם אם זה יביא לעליית הריבית, אין לנו כל בעיה שהבנקים יתמחרו את הריביות בהתאם לסיכונים ולפי התחרות שתקבע בשוק. הבנקים כשלו במתן אשראים לחברות הגדולות במשק, כשנתנו הלוואות לחברות כמו פלד-גבעוני ואחרות. כשהתברר היקף הכישלון הם שדדו את הציבור. ברוב העולם הרווחים של הבנקים מהשוק הקמעוני הם 20%-15%", הוא אומר.



דורון מדגיש כי עינו לא צרה ברווחי הבנקים, "אדרבה שירוויחו, אבל מערכת הבנקאות בישראל התגלתה ככישלון ברור. בכל עשור יש משבר אחר - פעם מניות ופעם אשראי. בעבר בנקאות היה עסק מכובד. הבנקים הם שאחראים במידה רבה לכך שאנו חיים מזה עשור בחוסר צמיחה, אבטלה ורמת חיים נמוכה בעיקר בפריפריה, שהיא הפריפריה של הפרוטקציה".



המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי, שבו חבר דורון, נפגש בימים האחרונים גם עם השר נתניהו וראשי משרדו והציג בפניהם תוכנית עבודה שערך יצחק דבש, העוסק בתחום ההשקעות. בין השאר מציעים חברי הארגון להפריד מהבנקים את קופות הגמל ואת קרנות הנאמנות ובכך להוציא נכסים בשווי של כ-400 מיליון שקל מידי הבנקים ולהעבירם לגופי השקעות זרים. צעד זה, לטענתם, יפחית את כוחם של הבנקים ואת יכולתם לבצע פעולות שיש בהן משום ניגוד עניינים. עם זאת הצוות אינו מתנגד לכך שהבנקים יוכלו בעתיד לשווק ביטוח ולהפוך למתווכים פיננסיים המפיצים סחורות של גופים אחרים.



האם העברת המחאה לרחוב תצליח להניע את האנשים לפעולה - זו כבר שאלה אחרת. מארגני המחאה מסכימים כי הציבור ער לבעייתיות במערכת הבנקאות הישראלית, אולם מתקשה להצביע עליה באופן פרטני.



מטרת האוהל היא להסביר את הבעיות ולהעניק לציבור את הכלים לפעול. התרומות, אגב, הגיעו דווקא מתורמים אמריקאים ומאנשי היי-טק ישראלים.