סמנכ"ל משאבי האנוש באחד הבנקים מצא את עצמו בשבוע שעבר בעיצומו של משחק "חתול ועכבר" מול ועד הפקידים בבנק. הוועד החליט להפתיע את ההנהלה והשבית בלא התראה שירות חשוב ללקוחות בתחום האג"ח.
הסמנכ"ל הלחוץ החל בסבב נמרץ של טלפונים כדי לגייס כמה מנהלי סניפים ומורשי חתימה (מו"חים) לביצוע המשימה במקום הפקידים השובתים וגם התייצב בעצמו בכמה סניפים גדולים של הבנק - אך ללא הצלחה. המו"חים קיבלו הוראה מהוועד שלא "לשבור" את עיצומי הפקידים.
המערכת הבנקאית עוד לא הספיקה לחגוג כראוי את הרווחים הנאים שהשיגה ב-2003, לאחר שנתיים של הפסדים, והנה, אחרי ארבע שנות "שקט תעשייתי" כ-22 אלף עובדים בלא פחות משישה בנקים נמצאים כעת בדרגה זו או אחרת של עימות בינם לבין ההנהלות. סכסוך העבודה הראשון הוכרז בבנק דיסקונט כבר לפני חודשיים.
אם להביא בחשבון שבשום בנק לא מסתמן עדיין פתרון למחלוקות, נראה שהמערכת הבנקאית עוברת כעת את אחת התקופות הארוכות ביותר של יחסי עבודה מעורערים, שבחלק מהבנקים כבר מתבטאת בשיבושים שנוקטים העובדים. מדובר בהידרדרות הדרגתית בששת הבנקים, שככל הנראה עדיין לא הגיעה לנקודת הרתיחה. זו גם אחת הפעמים הנדירות שבהן העימות בין הוועדים להנהלות אינו מתמקד בבנק אחד, אלא מקיף בו זמנית את לאומי , דיסקונט , מרכנתיל-דיסקונט, המזרחי , הבינלאומי וטפחות.
ספק אם סכסוכי העבודה בבנקים היו פורצים אלמלא השיפור העצום ברווחיות הבנקים ב-2003. שביתות ושיבושים בתקופה של הפסדים היו נתקלים בתגובה צוננת של הציבור. לשכר הגבוה של המנכ"לים וחברי ההנהלות של הבנקים, המסתכם בעלות חודשית של מאות אלפי שקלים (לא כולל בונוסים), חלק בלתי מבוטל בתסכול של עובדי הבנקים הזוטרים. רבים מהעובדים הזוטרים משתכרים בגובה השכר הממוצע במשק (7,000 שקלים) ו-7% מהעובדים, על פי נתוני הבנקים עצמם, משתכרים קרוב לשכר המינימום במשק (3,350 שקל). ואולם בכך מסתכם המכנה המשותף לסכסוכים המתפתחים בבנקים השונים. לכל אחד מוועדי העובדים עילה שונה שבגללה דרש מההסתדרות - וקיבל - הכרזה על סכסוך עבודה.
בבנק לאומי, שם עדיין לא הוכרז סכסוך עבודה באופן רשמי, העימות אינו בין ועד העובדים לבין ההנהלה, אלא בין הוועד לבין החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה. בעקבות ההסכם להענקת אופציות למניות לעובדי בנק הפועלים, שנחתם לפני כחודש ימים בין הוועד בבנק הפועלים בראשות שרלי אמזלג לבין ההנהלה, העלה ועד עובדי לאומי, בראשות לואי רוט, דרישה לחלוקת אופציות למניות גם לעובדי לאומי. מכיוון שלאומי הוא בנק בבעלות הממשלה, דרישתו של רוט הופנתה אל החשב הכללי במשרד האוצר. רוט הסתמך בפנייתו על הבטחה שנתן לוועד ב-2002 החשב הכללי הקודם, ניר גלעד. אלא שזליכה מגדיר את הדרישה כ"חצופה", וקבע שמימוש ההבטחה של גלעד "פירושה גזילת 300 מיליון שקל מהציבור". העימות בין השניים גלש לתחום האישי: רוט דורש שזליכה לא יעסוק בנושא האופציות בלאומי, בשל העובדה שאמו של זליכה מועסקת באחד מסניפי לאומי ואביו הוא גמלאי של הבנק. רוט מאיים למנוע את ההפרטה הצפויה של לאומי, אם לא תיענה הדרישה בעניין האופציות, על ידי טרפוד הכנת התשקיף. זליכה אומר כי ניתן להוציא אל הפועל את ההפרטה גם ללא שיתוף פעולה מצד הוועד.
בבנק דיסקונט אין עדיין שיבושים, אך ב-12 במאי יכונסו כל העובדים בתל אביב ל"כנס מחאה", שיתקיים בשעות העבודה. יו"ר הוועד, ריקי בכר, יודיע בכנס על תחילתם של עיצומים בבנק, אם עד אותו מועד לא תחול התקדמות במגעים המתנהלים בינו לבין חברת נכסים מ.י. בעניין שורה של דרישות שהציבו העובדים לקראת ההפרטה הצפויה של דיסקונט. עובדי דיסקונט דורשים כי לפני ההתקדמות בהפרטה יינתן להם בונוס - תוספת שכר של 6% עבור 2003. עוד דורשים העובדים למנוע שינוי בהסכמי השכר הקיימים בבנק למשך 10 שנים; הזרמת 100 מיליון דולר מקופת המדינה לבנק כדי להבטיח את כושר התחרות שלו לאחר ההפרטה; ואי מכירת חברות בנות רווחיות של דיסקונט, כגון השלוחה בניו יורק.
בבנק הבינלאומי כבר מתקיימים שיבושים מזה כחודש ימים המתבטאים בהשבתת פעולות השיווק ופעולות ההדרכה המקצועית. לפני שבועיים החריפו העובדים את השיבושים והם אינם עובדים שעות נוספות. ועד עובדי הבינלאומי, בראשות חנוך ליבנה, דורש תשלום בונוס לעובדים בגובה של משכורת חודשית אחת, בגין הרווח הנקי של הבנק ל-2003, שהסתכם ב-156 מיליון שקל. ואולם הנהלת הבינלאומי דוחה את הדרישה בטענה כי התשואה להון שהושגה ב-2003, בשיעור 4.8%, נמוכה מכדי להצדיק את תשלום הבונוס.
בבנק המזרחי ערכו העובדים "קבלת פנים" למנכ"ל החדש של הבנק, אלי יונס - האיש שבעת כהונתו כמנכ"ל בנק הפועלים העביר בהצלחה את התוכנית לפיטורי 793 עובדים בבנק זה, בראשית 2003. עובדי המזרחי השביתו את פעולות השיווק בבנק ואינם עובדים שעות נוספות. הסכסוך ניטש בשאלת זכותה של ההנהלה לערוך שינוי מבני במערך השיווק בבנק ולמנות עובדים חיצוניים. הוועד, בראשות שרה לזרוביץ, טוען שעל ההנהלה להגיע עמו להסכם מראש בנוגע לשינוי מבני ומינוי עובדים חיצוניים. ההנהלה טוענת שמסמכותה לבצע מהלכים אלה ללא הסכמת הוועד. "עובדי המזרחי מבקשים 'לעשות שרירים' כלפי יונס כדי להרתיע אותו מלנקוט צעדים שאותם נקט בבנק הפועלים", טען אתמול בכיר בענף הבנקאות.
בבנק מרכנתיל סוערות הרוחות על רקע חששות העובדים כי הבנק ימוזג עם החברה האם, דיסקונט, במסגרת ההפרטה של דיסקונט. כאן נוצרו ניגודי אינטרסים בין עובדי מרכנתיל לבין עובדי דיסקונט: בעוד שעובדי מרכנתיל דורשים שתישמר עצמאותו של מרכנתיל, מחשש שמיזוגו עם דיסקונט יגרום לסגירת סניפים ולפיטורי מאות מהם, הרי שעובדי דיסקונט מעוניינים דווקא במיזוג בשל רווחיותו של מרכנתיל. מרכנתיל מתמחה בשלושה מגזרים: משקי הבית, הערבי והחרדי. יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, נזעק לפני ימים אחדים כדי לתווך בין שני הוועדים במטרה למנוע החרפת הקרע ביניהם.
עובדי בנק טפחות, החברה הבת של המזרחי, פנו בשבוע שעבר להסתדר
"ביבי, אם אתה רוצה למכור בנק - אז שלם, והרבה"
חיים ביאור
3.5.2004 / 8:12