הנס של כלכלת בריטניה בנוי על אשראי

מאת אלן קוול - ניו יורק טיימס



בשבועות האחרונים התרחשו שני אירועים שסימלו את סיפור הנס המתמשך של כלכלת בריטניה, המתהדרת בקצב צמיחה מהגבוהים ביותר בקרב המדינות המתועשות. האירוע הראשון, אשר התרחש בתחילת מארס, היה כאשר אלמנתו של סטיבן לואיס, מהנדס בן 37 שהרוויח 39 אלף דולר לשנה, חשפה כי בן הזוג שלה התאבד אחרי שצבר חוב בהיקף של 117 אלף דולר, שהצטברו בחשבונות של 19 כרטיסי אשראי שונים שהחזיק. גודלו של החוב חייב אותו לשלם ריבית חודשית שעולה על הכנסותיו לפני מס - ביטוי לתלות הגוברת של בריטניה באשראי צרכני.



כעבור חודש, הגיעו חדשות מהקצה השני של קשת העושר, כאשר נודע כי לאקשמי מיטל, איל הפלדה ההודי המתגורר בבריטניה, הסכים לרכוש בית במרכז לונדון תמורת 126 מיליון דולר - במה שהפך לסמל, אם יש כזה, לנסיקת מחירי הנדל"ן במדינה.







אולם לא מדובר כאן בסיפור של עשירים ועניים, למרות שהסקר השנתי של "סאנדיי טיימס" הלונדוני הראה כי השכבה העשירה ביותר בבריטניה התעשרה ב-30% בשנים-עשר החודשים האחרונים - גידול של פי עשרה מהעלייה הממוצעת בשכר של אזרחי בריטניה. (מיטל נמצא במקום החמישי ברשימת עשירי בריטניה, עם הון המוערך ב-6.3 מיליארד דולר; במקום הראשון ברשימה נמצא איל ההון הרוסי רומן אברמוביץ', עם הון של 13.5 מיליארד דולר). במקום זאת, מדובר כאן בסיפור שממחיש את האופן שבו כלכלת בריטניה ממשיכה לצמוח, את הסיבות לכך ואת הסיכונים שמבדילים בינה לבין כלכלות יבשת אירופה גופה. בשעה שכלכלותיהן של מדינות אירופיות מרכזיות כמו צרפת וגרמניה מדשדשות במקום, התחזית לכלכלת בריטניה היא לצמיחה שנתית של 3.5%-3%, שאותה תוביל הצריכה הפרטית; לעומת זאת, המגזר היצרני, שהיה פעם אבן הפינה של כלכלת בריטניה, ממשיך לקרטע.



העלייה המתמדת במחירי הבתים, שבאה לידי ביטוי ברכישת הבית המפואר בקנסינגטון על ידי מיטל, הזניקה את השווי הממוצע של בית בבריטניה ב-50% מאז תחילת 2002, לרמה של 331 אלף דולר - שיא של כל הזמנים ופי 5.3 מההכנסה הממוצעת של בעלי בתים. למרות התחזיות התכופות להאטה, ממשיך המחיר הממוצע לבית לעלות בשיעור של 18% לשנה, לפי נתוני חברת המשכנתאות הליפקס, הרבה יותר מהעלייה של 1.1% שרושם מדד המחירים לצרכן. אפילו קרן המטבע הבינ"ל (IMF) הזהירה לאחרונה כי האיום העיקרי על הצמיחה הכלכלית בבריטניה הוא "אפשרות לתיקון פתאומי בשוק הנדל"ן".



קריסה של השוק עשויה להיות בעלת השלכות קשות, מכיוון שהעלייה החדה במחירי הנדל"ן הצליחה לשכנע יותר ויותר אנשים להגדיל את המשכנתאות שהם נוטלים ובכך לתרום לנסיקה בצריכה הפרטית. בבריטניה, יש לצרכנים אפשרות להגדיל את המשכנתאות שלהם כדי לממן שיפוצים בבית והוצאות נוספות, כאשר הערכת השווי המוגדלת של בתיהם משמשת כעירבון. בניגוד לארה"ב, הריבית על תשלומי המשכנתא בבריטניה אינה מוכרת לצורכי מס.



כפי שמלמד המקרה של לואיס, רוב הצריכה הפרטית מתבצעת באמצעות כרטיסי אשראי שמונפקים על ידי חברות כמו קפיטל וואן והבנקים הבריטיים הגדולים. התחרות על הלקוחות היא כה עזה עד כי חברות האשראי נאלצות להציע מלכתחילה אשראי בריבית נמוכה או ללא ריבית כלל, ואולם הן גובות לאורך זמן ריבית שנתית הרבה יותר גבוהה.



ברבעון האחרון של 2003, גדל היקף המשכנתאות שנלקחו על ידי בריטים ב-28.8 מיליארד דולר, הגידול הרבעוני החד מעולם. הלוואות אלו איפשרו לצרכנים להגדיל את הוצאותיהם על רכישת מכוניות, מערכות סטריאו ומוצרי צריכה אחרים. היקף החובות בכרטיסי אשראי הוא יותר מ-80 מיליארד דולר - המהווים כ-5% מהתוצר הלאומי הגולמי של בריטניה - והוא גדל ב-1.3 מיליארד דולר נוספים בינואר, כפי שעולה מנתוני הבנק המרכזי של בריטניה. האשראי הצרכני הכולל בבריטניה, שבו נכללות גם משכנתאות, מוערך ב-1.8 טריליון דולר. השאלה היא, האם מדובר בנתון משמעותי?



שר האוצר הבריטי גורדון בראון, אשר הצליח עד כה לנווט את הכלכלה הבריטית במסלול המשלב צמיחה יציבה עם שיעורי אבטלה ואינפלציה נמוכים, דחה את הביקורת של קרן המטבע בדברים שנשא בוואשינגטון בסוף השבוע שעבר.



"בעוד שמחירי הבתים בהחלט עלו, היחס בין תשלומי המשכנתא לשכר, במיוחד בקרב בעלים חדשים של בתים, עדיין נמוך בהרבה משהיה לפני עשר שנים", אמר בראון. הוא ציין בנוסף כי הריבית בבריטניה נמצאת ברמה של 4%, לעומת "רמה של 10% למשך ארבע שנים במהלך ההאטה הכלכלית העולמית הקודמת".



השאלה המתבקשת, אם כן, היא למשך כמה זמן תישאר הריבית בבריטניה ברמתה הנמוכה אם האינפלציה תרים ראש בעקבות הצריכה הפרטית חסרת המעצורים? ובמקרה שהריבית תעלה, כמה זמן יחלוף עד שהתשלומים על משכנתאות ייהפכו לנטל כבד מדי על הצרכנים, ועקב כך יגרמו לירידה במחירי הבתים שעליהם מבוססת הגאות הכלכלית במדינה?



זהו בדיוק המקום שבו התחזיות הכלכליות מתחילות להיראות כמו מבחן אמריקאי. טוני דיי, מנהל קרן גידור - שזכה לקראת סוף שנות ה-90 לכינוי "Dr. Doom" בגלל תחזיותיו לקריסת מניות הטכנולוגיה - אמר כי בריטניה "ככל הנראה מתקרבת לסוף" הגאות בשוק הנדל"ן, וכי משמעות הדבר היא שצפויה נפילה של 30% במחירי הנדל"ן בחמש השנים הבאות.



"כולם מקווים לנחיתה רכה, אבל לעולם אין נחיתות רכות בעניינים מסוג זה", אמר דיי, בדברים שחיזקו תחזיות עגומות קודמות שניתנו. הגאות בשוק הנדל"ן, אמר, צפויה "להיגמר בדמעות" בדיוק כפי שאירע בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 כאשר קריסת שוק הנדל"ן הותירה בריטים רבים עם משכנתאות עתירות ריבית שעלו בהרבה על השווי המכווץ של נכסיהם.



זהו חלום הביעותים הלאומי, המתעורר לנוכח ההערכות כי צפויה העלאה של הריבית. הבנק המרכזי של בריטניה העלה את הריבית פעמיים בשיעור של 0.25% מאז נובמבר, תוך היפוך מגמת ירידה בת שלוש שנים שהסתיימה ברמה של 3.5%. כיום הריבית היא 4%, והכלכלנים צופים העלאה צנועה נוספת שלה, אולי כבר במאי.



עם זאת ציין בראון כי תשלומים על משכנתאות הם כיום בממוצע כ-7% מההכנסה למשק בית - לעומת 15% בעת הקרי