חשש בבנקים: שיפור בקופה"ג יקדם הפרידה מהן

קופות הגמל הן הגוף המוסדי החשוב והגדול בישראל. מדובר בכמה מאות קופות המנהלות עבור הציבור את כספי החיסכון שלו לגיל הפרישה. הקופות מנהלות כ-190 מיליארד שקל, מהם כ-90% נמצאים בידי הבנקים הגדולים והשאר בידי גופים פרטיים או בניהול עצמי.



תקופת השיא של קופות הגמל היתה באמצע שנות ה-90, אך בעקבות התשואות הגרועות שהשיגו בהשקעות בבורסה, החל הציבור לפדות את כספו ופחות אנשים הפקידו כספים חדשים בהן. כך קרה שעם השנים דיווחו הקופות על צבירה שלילית.



ב-2002 כאשר רשמו הקופות, כמו שאר הגופים המוסדיים, תשואות שליליות של כ-10%, היו מי שהספידו אותן. כך יכלו הבנקאים להדוף את הדרישה שהבנקים ייפרדו מקופות הגמל וימכרו אותן לחברות הביטוח - בטענה כי קופות הגמל הן נכס הנמצא בדעיכה, ולכן אין טעם להוציאו מידיהם.



ואולם מנתונים שפירסם אתמול האוצר עולה כי הצבירה נטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות במארס 2004 היתה חיובית והסתכמה בכ-47 מיליון שקל, בניגוד לצבירה שלילית של 272 מיליון שקל בפברואר 2004, ולצבירה שלילית של כ-740 מיליון שקל בחודש המקביל ב-2003. הצבירה בקופות הגמל בלבד הסתכמה ב-6 מיליון שקל במארס לעומת צבירה שלילית של 47 מיליון שקל בפברואר וצבירה שלילית של 552 מיליון שקל במארס 2003.







האוצר מסביר את הצבירה החיובית בכך שהרפורמה במיסוי פוטרת את מרבית הכספים בקופות הגמל ממס, וגורמת לכך שהציבור נמנע מלמשוך את הכסף. כמו כן כותב האוצר כי התשואות הגבוהות שהשיגו הקופות ב-2003 הביאו לכך שהציבור רואה בהן אלטרנטיוות השקעה טובה. עוד טוען האוצר כי השיפור במצב הכלכלי מביא לכך שפחות אנשים מבקשים למשוך את הכספים למטרות צריכה יום-יומית.



בבנקים ובגופים הפרטיים לא ממהרים לחגוג. לדברי בכיר באחד הבנקים, חשוב לזכור כי קופות גמל הן בעיקר מוצר עונתי ועיקר ההפקדות אליו נעשות בסוף דצמבר בגלל שיקולי מיסוי, ולכן נתוני חודש אחד בלבד אינם מייצגים.



לדברי מנכ"ל קופות הגמל של אקסלנס, אבי דויטש, קשה להצביע על גורם ספציפי שהשפיע על ההפקדות במארס. לדבריו, המגמה המסתמנת היא שבבנקים הצבירה שלילית ואילו בגופים הפרטיים הצבירה חיובית, ואף הולכת וגדלה. לדברי דויטש, ההסבר לכך הוא שהחלופות הקיימות כיום בשוק עדיפות על קופות הגמל, ולכן ייתכן שהציבור העדיף להשאיר את הכסף בקופות: "ייתכן שזו תחילת מגמה, אבל דרוש עוד זמן כדי לקבוע זאת בוודאות".



לדברי מנכ"ל קופות הגמל של בנק לאומי, שמואל זלוטניק, הסיבה לכך שבמארס היתה צבירה חיובית היא הירידה בהיקף הפדיונות הנובעת בעיקר מהיציאה מהמיתון: "זו בהחלט סנונית ראשונה, אך עדיין לא בטוח שהיא מעידה על צמיחה נמשכת בנכסי הקופות".







אך נראה כי הסיבה לכך שהבנקים מנסים להמעיט כלפי חוץ בחשיבות קופות הגמל נובעת מכך שהם מרוויחים מהן. מבדיקה שערך אחד הבנקים הגדולים בשבועות האחרונים עולה כי הכנסות חמשת הבנקים הגדולים מקופות הגמל הסתכמו בכ-860 מיליון שקל ב-2003, לעומת כ-840 מיליון שקל ב-2002 וכ-850 מיליון שקל ב-2001. מדובר בסך ההכנסות של הבנקים מקופות הגמל, כולל דמי ניהול, עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך ודמי שמירת ניירות ערך.



המחקר בודק את שיעור ההכנסה של הבנקים מקופות הגמל ביחס לנכסים המנוהלים (Total Expense Ratio - TER). מהבדיקה עולה כי הפועלים, לאומי ומזרחי מדווחים על יחס של כ-0.5%, כלומר על כל 100 שקל שמנהל הבנק בקופות הגמל, ההכנסה שלו היא כ-0.5 שקל. היחס הגבוה ביותר נמדד אצל דיסקונט - 0.76%. את היחס הנמוך ביותר רשם הבנק הבינלאומי - 0.37%.



הסקירה בוחנת את מדד הרווחיות הזה בחמש השנים האחרונות, ועולה ממנה כי התחרות עם קופות הגמל הפרטיות שחקה את רמת הרווחיות בבנקים. כך, יחס הרווחיות שהיה 0.59%-0.58% ב-2000-'99, ירד ל-0.56% ב-2002-2001 ול-0.51% ב-2003. עם זאת נתוני בנק ישראל מלמדים כי שיעור דמי הניהול של הבנקים בקופות הגמל הוא 0.82% בממוצע בחמש השנים האחרונות, כלומר הבנקים מדווחים על הכנסות נמוכות יותר ממה שבנק ישראל מדווח.