בנק ישראל: בשנים 1999-2003 הגדיל הציבור הישראלי את חשיפתו לנכסים במט"ח ובכך גרם לייסוף השקל פי 3.2

בין השנים 1999 ל-2003 גדלה חשיפת הציבור הישראלי למט"ח פי 3.2, כך שהיא עומדת כיום על רמה של 18.6 מיליארד דולר, כך מדווחת היום המחלקה לפעילות המשק במט"ח של בנק ישראל. בבנק ישראל מסבירים כי חשיפת הציבור למט"ח, המוגדרת כהתחייבויותיו במט"ח פחות נכסיו במט"ח, מהווה אומדן חשוב למידת ההשפעה של שינויים בשער החליפין על סך נכסי הציבור.



ההסבר לעלייה המטאורית בחשיפת הציבור בישראל לשינויים בשער המטבע נעוץ בגידול המואץ של הנכסים במט"ח בהיקף של 20.1 מיליארד דולר, לעומת גידול מתון של ההתחייבויות בהיקף של 7.3 מיליארד דולר בלבד, בארבע השנים האחרונות.



מניתוח החשיפה בסוף 2003 לפי תתי-מגזרים עולה כי למשקי בית והמשקיעים המוסדיים עודף נכסים במט"ח בסך 21.4 ו-3.3 מיליארד דולר, בהתאמה, המהווה חשיפה לייסוף בשקל, וכנגד זאת, לתת-המגזר העסקי עודף התחייבויות בסך 6.1 מיליארד, המהווה חשיפה לפיחות השקל. קבוצה חלקית של תת-מגזר זה היא קבוצה של כ-700 חברות גדולות המדווחות לבנק ישראל, והמחזיקות כ-70% מהנכסים ו-60% מההתחייבויות של תת-המגזר העסקי. בקבוצה זו תאגידים בעלי עודף נכסים בסך 16.3 מיליארד דולר, החשופים לייסוף, וכנגדם תאגידים בעלי עודף התחייבויות בהיקף של 15.3 מיליארד דולר, החשופים לפיחות.



בנק ישראל מסביר כי נתונים אלה מצביעים על רב גוניות רבה בתת-המגזר העסקי, שיש בה כדי לתרום ליציבות השוק, מכיוון שגופים אלו צפויים לפעול בשוק בכיוונים מנוגדים, ובכך לצמצם תנודות בשער החליפין.



תת מגזר משקי הבית, המחזיק בדרך כלל בעודף נכסים, הגדיל במהלך התקופה הנסקרת את עודף נכסיו במט"ח ב-7.3 מיליארד דולר, מזה כ-70% מושקעים בחו"ל. עלייה זו משקפת את תהליכי הליברליזציה וההשתלבות עם השווקים הפיננסיים בעולם, וכן את הגדלת היקף הנכסים בחו"ל על רקע התערערות האמינות של המדיניות המקרו-כלכלית בשנת 2002 והמחסור היחסי בנכסים מקומיים סחירים צמודים למט"ח ב-2003.