גנזך המדינה עוד לא נכנס למאה ה-21: היעדר תקציב גורם לאובדן מידע יקר ערך השמור בצורה אלקטרונית

גנזך המדינה הוא מחלקה במשרד ראשה הממשלה ומשמש כארכיון של מדינת ישראל. הפקדת החומר בגנזך היא לצמיתות. מבקר המדינה מציין שלמרות שבשנות ה-90' התרחשה במשרדי הממשלה מהפכה טכנולוגית בתחום המידע, ורוב המסמכים נוצרים ומנוהלים במערכות ממוחשבות, לא פרסם גנז המדינה הנחיות על דרכי השימור של רשומות אלקטרוניות.



גנזך המדינה פועל מכוח חוק הארכיונים משנת 1955 והתקנות שהותקנו על פיו. מזה 15 שנה, רשומות רבות הנחשבות לחומר ארכיוני הן רשומות אלקטרוניות. המבקר מצא כי מאז שנת 92' לא קבע הגנז בהנחיות את דרכי הפעולה בנושא רשומות אלקטרוניות ולכן מרבית משרדי הממשלה לא העבירו חומר ארכיוני ממוחשב לגנז אלא השאירו אותו אצלם. משרדים רבים משמידים חומר כאשר הוא לא נחוץ עוד.



עוד נמצא שגנז המדינה פנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה בבקשות לתקציבים, ואולם כל פניותיו לא נענו. המבקר רומז שמשרד ראש הממשלה לא מתייחס ברצינות לתפקיד המיוחד של גנזך המדינה. "תקציב המחשוב של משרד ראש הממשלה גדל מכ-1.8 מיליון שקל בשנת 2002 לכ-13 מיליון שקל ואילו תקציב המחשוב של הגנזך גדל בתקופה האמורה מ-1.1 מיליון שקל ל-1.3 מיליון שקל".



בגנזך המדינה חומר אורקולי רב. גנז המדינה המליץ להעביר את כל החומר למדיה דיגיטלית ואולם בהעדר תקציב לא עשה כל פעולה בנדון. מתברר כי הרשות "נוהגת להשמיד באופן קבוע את מרבית החומר האורקולי המצוי ברשותה. תוכניות חדשות מוקלטות על גבי קלטות קודמות ובכך נמחק תיעוד בעל חשיבות מחקרית והיסטורית שערכו לא יסולא בפז".