מינהל הכנסת גייס במשך שנים עובדים בלא הקפדה על כללי תחרות

"מינהל הכנסת גייס במשך שנים עובדים בלא הקפדה על כללי תחרות רחבה, שוויונית והוגנת, ביצע קידום מואץ של עובדים לרבות לפי שיקולים שאינם ענייניים, ואף העניק הטבות חריגות לעובדים, ופעל בלא דפוסי עבודה סדירים ותקינים" - אלה עיקרי דו"ח מיוחד שגיבש מבקר המדינה על מינהל הכנסת שלא נכלל בדו"ח הביקורת הכללי על משרדי הממשלה בשל הפרדת הרשויות, אך נמסר יחד עם דו"ח הביקורת השנתי ליו"ר הכנסת.



מינהל הכנסת הוא גוף מבוקר בידי מבקר המדינה, ואולם, זה למעלה מ-20 שנה לא ערך מבקר המדינה ביקורת במינהל הכנסת. המבקר, כזכור, נבחר על ידי חברי בית המחוקקים. בעקבות פנייתו של יו"ר הכנסת הקודם, ח"כ אברהם בורג, החליט המבקר אליעזר גולדברג לבצע ביקורת במינהל הכנסת.



יצוין כי בשל הפרדת הרשויות, יו"ר הכנסת משמש כנציב שירות המדינה בכנסת והוא אינו כפוף להנחיות משרד האוצר, ואולם, חוקי שירות המדינה חלים גם על הכנסת ועובדיה בהתאמות שנקבעו לגבי עובדי הכנסת.



המבקר גילה כי "בטיפולו בנושאי כוח אדם סטה מינהל הכנסת מהכללים החלים בשירות המדינה, ללא תשתית נורמטיווית, וגייס עובדים שלא במכרז פומבי גם כאשר הנסיבות חייבו זאת, קלט עובדים על פי חוזה מיוחד דרך שגרה, למשל במרכז המידע והמחקר שהוקם בכנסת, ובקידום עובדים בדרגות קידום מואץ הן באמצעות קידום בסיסי מהיר לכלל העובדים והן באמצעות ריבוי קיצור פרק הזמן (פז"ם) לשהייה בדרגה, ונתן חלק מקיצורי הפז"ם לעובדים בלא הנמקה, ולעתים אף משיקולים לא ענייניים: קשיים כלכליים של העובד, בעיות סוציאליות שלו ועוד.

3 ו2 קיצורי פז"ם ובסך הכל קודמה כל אחת מהן בו4 דרגות בתוך 6 שנים, וסדרן קודם בו5 דרגות בתוך 5.5 שנים לאחר קיצור פז"ם. כמו כן, התברר כי המינהל הרחיב את טווח הדרגות של משרות דרך שגרה ולא פעם כדי לאפשר את קידומו של עובד מסויים לדרגה גבוהה מדרגת השיא של משרתו. "בפועל קצב הקידום הבסיסי של עובדי הכנסת בדרגות הוא מהיר מזה שנקבע בתקש"יר ומקובל בשירות המדינה"ו קבע המבקר. המבקר גם התריע על כך שעד המחצית השנייה של שנת 2001 לא תועדו במינהל הכנסת התהליכים שקדמו למתן הטבות לעובדים שאינן מתחייבות מהכללים וניתן תלויה בשיקול הדעת של הממונים וגם לא נרשמו הנימוקים להן. המבקר מתח בקורת על איוש משרות במכרז בכנסת. בשנים 0032 ו2000 פרסם מינהל הכנסת 12 מכרזים פומביים. בו4 מהם התמודדו עובדים ששימשו קודם לכן בתפקיד והם אלה שזכו בתקפיד. בתקופה זו פרסם המינהל מכרזים פנימיים לו28 משרות, לו21 מהן ניגש מועמד יחיד, 17 מהמועמדים זכו במכרזים, מהם 13 שכבר שימשו במשרות קודם לכן. "נתונים אלה מעלים חשש כי המדובר בתרבות ארגונית שיוצרת עובדות בשטח ואינה מעודדת תחרות, וכי בבחירת העובדים לא נשמר עקרון השיוויון"וקבע. המבקר מתח בקורת גם על דרך גיוס העובדים למרכז המידע והמחקר שהוקם בשנת 2000 על ידי אברהם בורג שכיהן באותה עת כיו"ר. כיום מועסקים במרכז 48 עובדים. המבקר קבל על "שלפני הקמת המרכז לא הוגדרה בבירור חלוקת תחומי האחריות בינו לבין יחידות אחרות בכנסת, והדבר גרם לכפילויות, לאי בהירות בקרב מקבליה שירות ולבזבוזי משאבים. מחלקת משאבי אנוש בכנסת לא היתה שותפה להליך גיוסם של עובדי הממ"מ )מרכז המידע והמחקר( והגיוס לא נעשה בהליכי מכרז תקינים"ו קבע. בעניין אחר נמצא כי הוענקו תנאי קביעות לעובד שהובא לכנסת על ידי דן תיכון כשכיהן כיו"ר והעובד שימש כנהגו, אף שהוא לא היה זכאי לכך על פי התקש"יר מאחר שהועסק במשרת אימון. המבקר גילה כי "כדי לאפשר זאת שיבץ מינהל הכנסת את העובד במשרה אחרת בד בבד עם תפקידו במשרת האימון, דבר המנוגד גם הוא להוראות התקשי"ר. המשרה האחרת שבה שובץ לא היתה נחוצה לכנסת והטילה עליה מעמסה כספית מיותרת"ו קבע המבקר. תיכון מסר בתגובה למשרד מבקר המדינה כי הקביעות ניתנה לעובד כשם שניתנה באותו מועד לו30 עובדי כנסת אחרת וכי "העברתו לתקן במחלקה האחרת נעשתה ביוזמת מזכיר הכנסת וכי לא נתתי בהיותי יו"ר הכנסת הוראה לפיה העובד יקבל קביעות". בבחינת הקמת האגף החדש בכנסת "אגף קדמה" באמצעות מימון חוץ תקציבי )פי.אף.איי( שבמסגרתו יזם פרטי מקים את האגף והכנסת שוכרת אותו מהיזם לתקופה של 25 שנה גילה המבקר כי ההחלטה על שיטת המימון והבנייה "התבססה על הערכות ולא על בדיקה מקצועית ומתועדת של הכדאיות הכלכלית לביצוע הפרייקט באמצעות גיוס הון פרטי לעומת כדאיות ביצועו על ידי גיוס הון ממשלתי". ס