עובדי הביקורת של מע"מ נמנעו מבדיקת עסקים שסיכויי גביית המס מהם נמוכים - בשל חשש שלא יקבלו פרמיה

עובדי הביקורת של אגף המכס ומע"מ נמנעו מלנקוט הליכי גבייה חריפים ממי שהסיכוי לגבות ממנו את החוב נמוך, וזאת בשל שיטת הפרמיות הנהוגה באגף ומתגמלת את עובדי המבקרים לפי סכום מע"מ עליו לא דווח ונתפס על ידי המבקרים, כך עולה מהפרק הדן בתפקוד אגף המכס והמע"מ בדו"ח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג.



מבדיקת מבקר המדינה עולה כי במע"מ נהוגה שיטת שכר עידוד לתגמול מבקרי החשבונות (פרמיה) המבוססת במידה רבה על החיובים במס בעקבות ביקורות שעשו אצל עוסקים. שיטת הפרמיות הנהוגה היום "עלולה להביא להטיה מהוראות האגף בקשר לבחירת העוסקים שייבדקו, ולפגיעה באיכות ביקורת החשבונות, שכן שיטת שכר העידוד מעמידה את המבקרים במצב של ניגוד עניינים בין האינטרס הקשור בשימוש בסמכותם לבין האינטרס האישי שלהם הקשור בתוצאות הביקורת", נכתב בדו"ח.



ממצא חמור נוסף שהעלה מבקר המדינה לאחר בדיקות שערך במשרדי מע"מ הוא כי רוב העוסקים הנמצאים בביקורת של דו"חותיהם הכספיים נבחרים להיבדק על פי שיקול דעתם של מבקרי החשבונות, והשאר לפי בחירת הנהלת האגף. "המבקרים העדיפו לבחור בעוסקים אשר נראה להם שגדול הסיכוי לחייב אותם בסכום המזכה בתגמול, לאחר שהשקיעו עבודה מועטה. בשל כך נמנע טיפול בסוגים אחרים של עוסקים, ונפגם כוח ההרתעה מהעלמת הכנסות".



הבדיקות שערך מבקר המדינה העלו גם כי למרות הוראות הנהלת מע"מ לפיהן יש לבצע בדיקות שטח בכל עסק שדו"חותיו הכספיים (המדובר בעיקר בדו"חות למע"מ - אולם גם לרשויות נוספות) נבדקים על ידי עובדי הביקורת של האגף, לא בוצעו במרבית המקרים בדיקות שטח כאלה על ידי העובדים וזאת, להערכת מבקר המדינה, בשל חשש שלא יזכו בפרמיה מתאימה על ביקורות השטח.



הבדיקה של מבקר המדינה זיהתה את שיטת חישוב הפרמיות במע"מ. הפרמיה למבקר החשבונות במע"מ מחושבת בעיקר על פי החיוב במס לפי השומה שנקבע לעוסק על ידי המבקר. "מבקר חשבונות שחייב את העוסק במס בסכום מזערי מסוים (בין 3,000 דולר ל-7,000 דולר, בהתאם לקבוצת המחזור שאליה שייך העוסק) זכאי לשכר עידוד. שכר העידוד מחושב פעם בשלושה חודשים, ומבקרי החשבונות יכולים להגדיל את שכרם ב-25% לכל היותר. כמו כן, במסגרת השיטה הוקצה מספר מסוים של ימים לביקורת אצל עוסק, לפי קבוצת המחזור שאליה הוא שייך". במע"מ מחולקים העוסקים לקבוצות המוגדרות על פי מחזור ההכנסות שלהם.



בתגובה לממצאי בדיקת מבקר המדינה הודיעה לו הנהלת מע"מ שלמרות ממצאיו החליטה שלא לשנות את שיטת חישוב הפרמיות לעובדים, וזאת למרות ניגודי העניינים ששיטה זו מעמידה אותם בפניהם, ושקיבלו ביטוי מתאים בממצאי המבקר, וזאת לפחות עד שירכשו מערכת מחשב מתאימה למדידת איכות הביקורת. עוד השיבה הנהלת מע"מ לשופט גולדברג כי "מאחר שהרכזים המאשרים את השומות צריכים לשמש גורם מאזן ומבקר המבטיח ביקורת איכותית, ייתכן שיש מקום לשקול לבטל את המתאם בין סכום החיוב במס לבין שכר העידוד המשולם לרכזים".



הבדיקה שערך מבקר המדינה מעלה כי 38% מכלל הביקורות שערכו מבקרי החשבונות במע"מ היו בקרב עסקים שמחזור העסקות השנתי שלהם גבוה מ-3 מיליון שקל, ו-46% מכלל הביקורות שערכו במע"מ היו בעסקים שמחזור העסקות השנתי שלהם נע בטווח של 300 אלף שקל עד 3 מיליון שקל.



השופט גולדברג: "הסיבה לריבוי הביקורות אצל עוסקים גדולים נעוצה, ככל הנראה, בכך שבביקורת אצל עוסק בעל מחזור גדול יכול מבקר החשבונות להגיע בקלות יחסית לחיוב המזערי המזכה בתגמול, ולאחר מכן אין לו תמריץ להמשיך ולהעמיק את הבדיקה אלא לבדוק עוסק אחר. אצל עוסקים גדולים יש בדרך כלל מערכת הנהלת חשבונות ממוחשבת, המקלה על עבודת הביקורת. לעומת זאת, ניהול החשבונות אצל רבים מהעוסקים הקטנים והבינוניים נעשה בדרך כלל בידי גוף חיצוני, והדבר מצריך בירורים אצל שני גופים. יש גם עוסקים שקשה לאתר את מקום העסק שלהם, או שהוא נמצא בבית העוסק. אצל רבים מהעוסקים האלה יש צורך לעשות פעולות כמו תצפיות, קניות ניסיון וספירת קופה".



גולדברג מוסיף כי "חלק גדול מן הביקורות - 4,904 (43.9%) מ-11,160 שנעשו בשנים 2000-2002 - היו אצל עוסקים משני ענפים - בנייה ומסחר קמעונאי, מכ-70 ענפים. הסיבה לכך, לפי דברי עובדי האגף וכפי שעולה מדו"חות של האגף, היא שבביקורות בשני ענפים אלה קל יותר להגיע לידי חיובי מס המזכים בתגמול".



"שכר העידוד הנהוג באגף אינו תלוי באיכות הבדיקות שעשה מבקר החשבונות. לפיכך, מבקר חשבונות שישקיע עבודה רבה יחסית ולא יעלה בידו לחייב במס בסכום המזכה בתגמול, יקבל שכר עידוד בשיעור קטן יחסית להשקעתו, או שלא יקבל שכר עידוד כלל. לכן, אין לו תמריץ להשקיע מאמצים רבים בבדיקה מעמיקה, והוא יעדיף לעשות בדיקות שטחיות בלבד".



במהלך הבדיקה שקיים מבקר המדינה במע"מ פירסמו ועדות שהקימה הנהלת האגף בנושא את ממצאיהן. המלצות הוועדה קובעות שורה של ממצאים שעל האגף לנקוט בהם כדי לצמצם את השפעת שיטת חישוב הפרמיות על עבודת הביקורת. לדעת מבקר המדינה, יש להגביר את הפעולות שעל האגף לבצע כדי לצמצם את השפעת שיטת חישוב הפרמיות על עבודת הביקורת.