דו"ח מבקר המדינה: המועצה לשידורי כבלים ולוויין לא פעלה די לגביית קנסות כספיים שהוטלו על חברות הכבלים

בדו"ח מבקר המדינה חוזר המבקר ובודק את ממצאיו לגבי המועצה לשידורי כבלים ולוויין, כפי שעלו מהדו"ח לשנת 2001. מעקב המבקר מעלה כי חלה התקדמות במספר עניינים מהותיים שעלו בדו"ח הקודם כגון הליך חקיקתי להקמת רשות תקשורת לאומית, האחדת כללי אתיקה בשידור, הגברת פיקוח על השידורים בפועל והקמת ערוצים ייעודיים.



עם זאת, בדו"ח נמתחת ביקורת על אי יכולתה של המועצה לאכוף את הכללים שהיא אמונה עליהם ולגבות מחברות הכבלים והלוויין את הקנסות שהוטלו עליהם. כך למשל בנוגע להפרות רשיון של הכבלים שעניינן פרסומות או חסויות בשידור: ביוני 2003 קבעה המועצה כי שלוש חברות הכבלים ו-YES הפרו חמש פעמים את תנאי הרשיונות בנוגע לשידור פרסומות בערוץ זר מסוים, ולאחר כחצי שנה הטילה יו"ר המועצה לשעבר, עו"ד דורית ענבר, על כל אחד מהם קנס כספי בסך 90 אלף שקל. המועצה לא הצליחה לגבות את הקנסות עד סוף השנה, חרף איומיה כי תחלט ערבויות שבידה לצורך תשלום הקנסות.



חברות הכבלים טענו כי הגישו עתירה לבג"ץ בנוגע לתיקון כללים לשידור פרסומות בערוצים מחו"ל, ועד לפסיקה בעניין הן אינן מתכוונות לשלם. לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד לא הורה בית המשפט אחרת, על המועצה לפעול לגביית הקנסות בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק, כפי שנקבע בחוק התקשורת.



התנהלות דומה היתה גם בעניין הפרות הרשיון של חברות הכבלים והלוויין בנוגע לערוץ הספורט. כאשר הקימו חברות הכבלים את ערוץ חמש פלוס, הן התחייבו לא לפגוע ברמתו של ערוץ הספורט הרגיל. המועצה קבעה כי למרות ההתחייבויות העבירו חברות הכבלים והלוויין לערוץ החדש, שעבורו משלמים המנויים תשלום נפרד, תכנים אטרקטיוויים על חשבון הערוץ הישן. המועצה השיתה קנסות על החברות בגובה כולל של 1.4 מיליון שקל, אך שוב, לא הצליחה לגבות את התשלום. חברות הכבלים הודיעו בדצמבר 2003 למשרד מבקר המדינה כי בכוונתן להגיש ערעור על החלטת המועצה, כיוון שלטענתן המועצה אסרה עליהן להתערב בהפקות ובשיבוץ של התכנים בערוצים עצמאיים, ולכן אין באפשרותם למנוע חלק מהמעשים והמחדלים שבגללם הוטל עליהן קנס כספי.



"בשנים 2002-2003 פעלה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין רבות לקביעת כללים ולהידוק הפיקוח על בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה בכבלים ובלוויין גם במשאביה המוגבלים", נכתב בדו"ח. "עם זאת, הממצאים מצביעים על הצורך להגביר את המעקב אחר תשלומי העיצומים הכספיים שהוטלו על בעלי הרישיונות ולפעול לגבייתם, דבר שיש לו חשיבות גם מההיבט ההרתעתי".



עוד בדק משרד המבקר את אגף הפיקוח על השידורים במועצה. בבדיקה הקודמת, שהתייחסה לשנים 1991-1997, נמצא כי לא היה פיקוח על השידורים בפועל. במעקב נמצא כי אמנם הוקם אגף פיקוח, אך מועסק בו רק אדם אחד - מנהל האגף. עוד מועסקים דרך חברת כוח אדם שלושה בקרי צפייה שצופים בשידורים בבתיהם, אך כתוצאה מכך אחת מחברות הכבלים כלל אינה זוכה לפיקוח כיוון שאין בקר צפייה שמתגורר באזור הזיכיון שלה.



"המעקב העלה, כי הגידול במספר הערוצים ובהיקף פעילותה של המועצה לא לווה בגידול מתאים של אמצעי הפיקוח", נכתב בדו"ח. "בתשובתה מדצמבר 2003 למשרד מבקר המדינה הודיעה המועצה, כי היקף הפיקוח קטן מהנדרש משום שלא נוספו תקנים למטרה זו ומשרד התקשורת מסרב לאייש תקנים שהתפנו, וכן בשל התקציב המועט שהוקצה למועצה לביצוע עבודת הפיקוח". עוד נמתחה ביקורת על המועצה על כך שרכשה לפני כשנה תוכנה לטיפול בפניות הציבור בעלות של 44 אלף שקל, אך לא עשתה בה שימוש. להגנתה טענה המועצה כי הסתבר לה שהתקנת התוכנה והתאמתה הטכנית לצרכיה הצריכו עלויות רבות נוספות, אך המבקר טוען כי על המועצה היה לבדוק זאת בטרם ביצעה את הרכישה.



בעניין הערוצים הייעודיים קובע המבקר כי אמנם הוצאו ארבעה מכרזים לערוצי חדשות, מוסיקה, ערוץ ברוסית וערוץ בערבית, אך רק שניים מהערוצים עלו לאוויר - ערוץ המוסיקה והערוץ הרוסי. לגבי ערוץ החדשות נקבע כי המועצה עדיין לא השתמשה בסמכותה לשלול את רשיון השידורים שניתן לו למרות שהפר פעם אחר פעם את המועדים שקבעה לתחילת שידוריו. לערוץ בערבית הוצא מכרז וניגש מתמודד אחד, חברת ענני תקשורת, אך המועצה טרם הכריעה בעניין. לערוץ המורשת עדיין לא פורסם מכרז.