ליקויים בתחזיות האוצר במסגרת הצעות תקציב שהוגשו בשנים האחרונות

הצעת התקציב לשנת הכספים 2002 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה באוקטובר 2001. היא כללה הרשאה להוצאה נטו בסך של כ-255 מיליארד שקל, והרשאה להוצאה מותנית בהכנסה בסך של כ-12 מיליארד שקל. בטרם התקבל חוק התקציב, עודכנה התחזית המקרו-כלכלית של משרד האוצר: תחזית הצמיחה הוקטנה בכ-7 מיליארד שקל; תחזית התקבולים ממלוות פנים הוגדלה בכ-4 מיליארד שקל; וההרשאה להוצאה בהצעת התקציב הוקטנה בכ-3 מיליארד שקל.



מבקר המדינה מציין עוד כי בדו"ח השנתי שלו ב-1999, הוא העיר כי ההגדרות וההנחות עליהם מבוססים נתונים מרכזיים בתחזית האוצר, כמו הסכומים החזויים של התמ"ג, חובות הממשלה וההוצאה התקציבית - אינם מוצגים במפורש בדברי ההסבר לתקציב. גם בדברי ההסבר בהצעת התקציב ל-2000 לא צוינו נתונים, הגדרות והנחות כנ"ל. ליקוי זה פוגע ביכולת הבקרה הציבורית לעקוב אחר הנתונים. למשל, מן הסכום והשיעור של הגרעון הכולל המירבי שקבעה הממשלה ל-2002, משתמע כי התמ"ג החזוי ל-2002 יהיה 504 מיליארד שקל. לפי השנתון הסטטיסטי, התמ"ג בפועל ב-2002 היה 491.3 מיליארד שקל.



כמו כן, על פי חוק בנק ישראל, על הבנק להעביר לממשלה את רווחיו הנקיים תוך 60 יום מסיומה של כל שנת עסקים של הבנק, אלא אם הורה הנגיד להגדיל את הקרן השמורה של הבנק בדרך של הפרשה מרווחיו. בדו"חות קודמים של מבקר המדינה נידונה בהרחבה השפעת "רווחי בנק ישראל שמומשו" על חישוב הגרעון בתקציב המדינה. במחצית השניה של 2000 החליט האוצר להימנע מלרשום הכנסה בסעיף "רווחי בנק ישראל שמומשו" בדו"ח על ביצוע התקציב לאותה שנה, כדי למנוע השנות העיוות שהיה כרוך ברישום זה בשנים 1996 ו1999.



במארס 2001 הביע נגיד בנק ישראל במכתב לשר האוצר, נכונות להקים צוות משותף לבנק ולאוצר לגיבוש כללים מוסכמים לרישום ריווחי בנק ישראל כהכנסה בתקציב המדינה. המבקר מדגיש כי במועד סיום הביקורת, ינואר 2004 - טרם הוקם צוות כזה. עוד קובע המבקר, כי למרות שהחלטת האוצר יש בה כדי להשפיע במידה ניכרת על חישוב הגרעון - היא לא הוזכרה וממילא לא הוסברה בדברי ההסבר להצעות התקציב לשנים 2001 ו-2004.