שר החקלאות שלום שמחון היה מעורב בהקצאת מכסת מים חריגה למושב בו למשפחתו ולקרוביו נחלות חקלאיות

שר החקלאות (לשעבר) שלום שמחון, לא מנע הקצאת מכסת מים חריגה למושב בגליל (אבן מנחם) בו היו לאמו ולקרוביו נחלות חקלאיות, כך כותב מבקר המדינה בדו"ח ביקורת חמור על התנהלות משרד החקלאות בעניין הקצאת מים במחיר מסובסד ליישובי המועצה האזורית מעלה יוסף שבגליל.



המבקר גם מותח ביקורת על נציב המים, שמעון טל, שאישר את המלצת משרד החקלאות להעניק את המכסות החריגות, על אף התנגדותה של מנהלת האגף לניהול צריכת מים בנציבות המים, וזאת מבלי שהנציב מצא לנכון לנמק את החלטתו לאשר את ההקצבות החריגות.



מרבית היישובים החקלאיים בישראל מקבלים מים להשקייה חקלאית על בסיס "מכסות בסיס היסטוריות", שנקבעו להם בידי נציב המים בהמלצת משרד החקלאות. המכסות ההסטוריות הללו מהוות בסיס לחישוב הקצאות המים בפועל, המשתנות מעת לעת בגין קיצוצים הנובעים ממצב משק המים.



על מעורבותו של שר החקלאות (לשעבר) שלום שמחון בהקצאה החריגה כותב המבקר: "במארס 2001 - נובמבר 2002 היה שמחון, שהתגורר באחד ממושבי מעלה יוסף, שר החקלאות. שמחון, לפי רישומי מינהל מקרקעי ישראל, הוא 'בן ממשיך' בנחלת הוריו במושב (יורש הנחלה החקלאית). לאמו, לאחיו ולקרובי משפחה נוספים יש נחלות במושב. בהחלטה על קביעת מכסות מים יש כדי להיטיב עמם".



המבקר קובע כי למרות עניינו האישי היה השר שמחון מעורב בקבלת ההחלטה על המכסות, ומציין בין היתר כי מנהל המשרד לתכנון חקלאי כתב למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2003 כי התוכנית להסדרת המכסות הוצגה לשר החקלאות והוא נתן את ברכתו לה.



בתגובה למבקר המדינה כתב שמחון כי הטיפול במכסות החל בטרם נכנס לתפקידו, כי ההחלטה התקבלה בדרגים המקצועיים של המשרד ואינה טעונה כלל את אישורו של השר, וכי לא השתתף בקבלת ההחלטה ולא התערב בהמלצות.



עוד כתב שמחון כי הגם שלא נטל חלק בקבלת ההמלצה על המכסות לא היתה לו כל מניעה לעשות זאת משום שאין לא אינטרס אישי בסוגייה הזו, וזאת מפני שאין מכסת מים רשומה על שמו, שטחי המטעים של אמו ואחיו מצומצמים ונמסרו לעיבוד לאחרים.



המבקר מסכם וקובע כי גם אם קרוביו של שר החקלאות אינם מעבדים בעצמם את המטעים, המכסה היא בעלת ערך כלכלי עבורם. אף שערך שההטבה הנוגע ישירות לשר החקלאות ולבני משפחתו אינו רב: "היה עליו, ולו מפאת מראית עין, להדיר עצמו כליל ממעורבות בסוגייה".