שכר הוועד הממונה בקו-אופ 3.4 מיליון שקל בשנה - יותר מאשר בתקופת גאון

שכרם של שלושת חברי הוועד הממונה בקו-אופ הרבוע הכחול , וכן שכר הטרחה שגובה משרד עוה"ד של ליפא מאיר, אחד משלושת חברי הוועד, בגין שירותים משפטיים לאגודה, מגיע לכ-3.4 מיליון שקל לשנה. מנתונים שמתפרסמים עתה בראשונה עולה, כי הכנסות ד"ר מאיר ומשרדו מההתקשרות עם האגודה מגיעים לכ-2.2 מיליון שקל לשנה; סכום זה דומה לתגמול השנתי של כל חברי המזכירות וועדת הביקורת בראשות בני גאון, שאולצה על ידי רשם האגודות להתפטר באמצע אוגוסט 2000.

הוועד הממונה נכנס לתפקידו ב-15 באוגוסט 2000. הוא מונה על ידי הרשם, אורי זליגמן, וחבריו הם ד"ר מאיר, מומחה לפירוקים, דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, והשופטת בדימוס מרים פורת.

כל אחד מחברי הוועד הממונה מקבל שכר חודשי של 25 אלף שקל (300 אלף שקל לשנה). בעוד שהשופטת פורת נהנית רק מהכנסה בגין חברותה בוועד הממונה, למאיר ולברודט יש הכנסות נוספות בתוקף תפקידם.

ברודט משמש גם יו"ר החברה הציבורית רבוע כחול ישראל, הנסחרת בניו יורק ובתל אביב, שם הוא מקבל שכר של 40 אלף שקל לחודש (480 אלף שקל לשנה). הוא גם נהנה מגמול דירקטור בחברות המשביר לצרכן ואיקאה - 5,000 שקל לחודש בכל חברה (120 אלף שקל לשנה). יחד עם שכרו כחבר הוועד הממונה, נהנה ברודט מהכנסה שנתית מפעילותו באגודה ובחברותיה בגובה של 900 אלף שקל.

מעבר לשכרו כחבר ועד (300 אלף שקל לשנה), נהנה מאיר מהכנסה נוספת עבור ריכוז עבודת הוועד במשרדו. שכר הטרחה שגובה משרדו בגין סעיף זה הוא 32.5 אלף שקל לחודש (390 אלף שקל לשנה). כן נהנה מאיר מהכנסה בגין גמול דירקטור ב-3 חברות האגודה - רבוע כחול, המשביר לצרכן ואיקאה. מכל חברה הוא מקבל 5,000 שקל לחודש או 15 אלף שקל משלושתן (180 אלףשקל לשנה).

הסעיף המרתק ביותר הוא הכנסת משרד ד"ר ליפא מאיר משכר טרחה עבור ייצוג משפטי שהוא נותן לאגודה. בסעיף זה מחליף משרד מאיר את היועץ המשפטי הקודם של האגודה, משרד עוה"ד כספי ושות' ואת רם כספי. לפי הערכה שמרנית של שכר טרחה לפי שעות, המתבססת על ממוצע של כמה חודשים, נהנה משרד מאיר משכר טרחה חודשי של 110 אלף שקל או 1.32 מיליון שקל לשנה. ככל שההתדיינויות המשפטיות ירבו, כך תגדל הכנסת משרד מאיר מסעיף זה. בסך הכל מקבלים מאיר ומשרדו מהאגודה וחברותיה 2.19 מיליון שקל בשנה. גם שכרם של הדירקטורים בחברות הבנות הוא נדיב. בעבר נהנו חברי הדירקטוריונים מגמול ישיבה לפי תעריף רשות החברות הממשלתיות ומבונוס שנתי. הוועד הממונה החליט על שינוי השיטה. כל דירקטור מקבל גמול חודשי קבוע של 5,000 שקל (60 אלף שקל לשנה), ללא קשר להשתתפותו בישיבה. עד עתה הנוכחות בישיבות מלאה, אך דירקטור שיתעצל לא ייפגע בכיסו מאי-הופעה בישיבה. הוועד הממונה ער לבעיה, ומתכוון לעשות בדיקת נוכחות. הנעדרים הכרוניים ייאלצו לפנות את מקומותיהם, או לקבל גמול לפי ישיבה - ולא לפי חודש. לשם השוואה, שכר דירקטור על פי הוראות משרד המשפטים מורכב משכר גלובלי שנתי של 42 אלף שקל, ועוד 1,600 שקל עבור כל ישיבת מועצת מנהלים. לא בכדי טוענים המקטרגים על הוועד הממונה, שחבריו קידמו בדירקטוריונים את חבריהם מהשירות הממשלתי והציבורי, בהם פורשי האוצר תמר הקר, תמר בן דוד ויעקב ליפשיץ. הוועד הממונה טען - פעם אחר פעם - כי כל המינויים היו מקצועיים.

גם באגודה עצמה היו שינויים. במקום המנכ"ל, מרדכי ויסברוד, מונה דורון כהן, כלכלן, לשעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות. כהן משתכר פחות מויסברוד, שמשך כ-107 אלף שקל בחודש, אך על אף שכהן נכנס לתפקידו אחרי החגים, ברבעון האחרון של 2000 ויסברוד עדיין מושך משכורת. הסיבה לכך היא שגם הוא, כמו היועץ המשפטי של האגודה שפוטר, נהנים מתקופת הסתגלות של הודעת פיטורים מוקדמת. עם ויסברוד עדיין לא הושלם המו"מ על תנאי פרישתו.

הוועד הממונה דוחה את הטענות כאילו מינויו הגדיל את הוצאות האגודה. לטענתם, נחסכו עלויות המזכירות שהתפטרה, עלות היועצים המיוחדים של גאון דוגמת ישראל קיסר, ועלות המשרדים, ששטחם צומצם מ-800 מ"ר ל-200 מ"ר. לדברי כהן, "מיום שמונה הוועד הממונה, יש צמצום משמעותי בהוצאות האגודה".

הסעיף הבא - שכר טרחת חוקרים שמונו בשנים האחרונות על ידי רשם האגודות השיתופיות, לבדיקת סוגיות שונות בקו-אופ - הוא כבד ביותר, ומוערך ב-2.1 מיליון שקל. עו"ד מיכאל בן יאיר, שבחן את פנקס החברים ועידכן אותו, נהנה משכר טרחה של כ-600 אלף שקל. עו"ד דורון דינאי, שחקר את אירועי הבחירות שהתקיימו בנובמבר 99', וקבע כי הן לא היו כשרות, וכי לכן יש להדיח את המוסדות שנבחרו, גבה שכר טרחה נמוך יחסית 200 - אלף שקל.

השיא שמור לעו"ד חיים אינדיק, שמונה לבדוק את חוקיות חלוקת האופציות לבכירי האגודה והחברה, בעת הנפקת רבוע כחול ישראל בבורסה בניו יורק ב-96'. אינדיק קבע, כי על כל הניצעים - 15 בכירים בראשות גאון - להחזיר לאגודה את כספי האופציות, שמומשו ברווח של כ-11.5 מיליון דולר בקיץ 99'. תמורת זאת גבה שכר טרחה של כחצי מיליון שקל.

בסיבוב הבא הוא העניק שירותי פרשנות משפטית לוועד הממונה בעניין זה, כאשר האגודה הגיבה פעם נוספת לדו"ח. עבור עבודה זו, שהסתיימה לפני זמן קצר, יקבל אינדיג כ-200 אלף שקל נוספים.

בימים אלה השלים רו"ח יהודה ברלב את טיפולו באיתור חברים בקו-אופ, כהמשך לעבודת בן יאיר. שכר טרחתו מוערך ב-600 אלף שקל, מחציתם היו עבור מודעות שפורסמו בעיתונים, שקראו לחברי האגודה להתפקד ולעדכן את כתובותיהם.

כאן לא תמה הרשימה. בקרוב יגיש חשבונית גם עו"ד עופר נעם, שהתבקש על ידי הרשם לבחון את עתיד ברית הקואופרציה. הדו"ח שלו הוגש בערב הפסח, ויפורסם השבוע. מדובר בעשרות אלפי שקלים.

גם הקו-אופ לא עמד מנגד. בשנה שעברה התפרסם דו"ח ועדה, שבראשה עמד השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שמונתה על ידי האגודה על פי המלצת גאון. הוועדה, שבחנה דרכים למתן ערך ריאלי למניה שבידי החברים, קיבלה שכר טרחה חסר תקדים - 215 דולר, או כ-900 אלף שקל בערכים של היום.

אגב, מדיניות הוועד הממ