בעקבות תגובת הבנק, הגיש גוטסמן כתב תשובה שבו הודיע כי "כמחווה של רצון טוב ונוכח מצבה הקשה של הקבוצה הוא מפחית מ'שכר הניהול' המגיע לו בתפקידו כנאמן את השכר שקיבל בעבור פעילותו כיו"ר הוועד הממונה של הקיבוץ, כך ששכר הביניים שאותו הוא מבקש לאשר יעמוד על כ-380 אלף שקל בלבד". על הטענה כי הסכום שקיבלו יועציו המשפטיים שולם ללא אישור ביהמ"ש השיב גוטסמן כי אישור שכזה ניתן גם ניתן על ידי השופט אברהם כאשר הוציא את צו הקפאת ההליכים.
מסתבר שבמסגרת הסמכויות שביקש הנאמן לקבל לצורך הפעלת החברה, שהיו מפורטות בסעיף ארוך בבקשת ההקפאה, נכלל גם סעיף משנה שבו התבקש אישור להתקשרות עם משרד עוה"ד אסנת נווה ושות', "בתמורה שתחושב לפי 100 דולר לשעת עבודה"; אברהם, בהחלטתו לאשר את הקפאת ההליכים, כתב בהחלטה באופן גורף כי הנאמן יפעל לפי אותו סעיף בבקשה. לפיכך טען גוטסמן כי ביהמ"ש אישר לו לשלם ליועצים המשפטיים שכר לפי 100 דולר לשעה. כמו כן מציין גוטסמן כי התשלומים בוצעו לפי מספר שעות מצומצם מזה שהעניקו לו היועצים בפועל.
השופט התייחס לסוגיות הללו בהחלטתו, שניתנה באחרונה, ובה אישר לנאמן גוטסמן את שכר הביניים 'המופחת' שביקש; בעניין השכר ששולם ליועצים קבע אברהם כי הוא אמנם אישר לנאמן להתקשר עם יועצים משפטיים אך לא פטר אותו מלאשר את השכר שלהם בבקשה נפרדת. בקשה שכזו אכן הוגשה לאחרונה אך טרם הוכרעה.
הקיצוצים של אלשיך לא הגיעו לצפון
אמיר הלמר
9.5.2004 / 9:29