חברת החשמל תומכת באפשרות להעסיק קרובי משפחה של עובדים בחברה בשם "חופש העיסוק של קרובי המשפחה של עובדי חברת החשמל", הצורך "להקטין עלויות של איתור מועמדים", ובשם הצורך "לעודד בנים להמשיך לעסוק במקצוע הוריהם" - כך עולה מחוות דעת משפטית שהגישה החברה לרשות החברות הממשלתיות, באמצעות עו"ד שושנה גביש ממשרד ש. הורביץ ושות' המשמש משרד הייעוץ המשפטי הקבוע של החברה. חוות הדעת הוגשה בתגובה לתקנות שמגבשת הרשות, ולפיהן תיאסר כמעט לחלוטין העסקה של קרובי משפחה בחברות ממשלתיות.
עניין העסקתם של בני משפחה בחברות ממשלתיות - ובחברת החשמל בפרט - עלה בדו"ח מבקר המדינה ב-2003. המבקר אליעזר גולדברג קבע בדו"ח: "קבלת עובדים חדשים לחברת החשמל מבוססת על נפוטיזם - העדפת בני משפחה של עובדי החברה על פני מועמדים חיצוניים".
מהנתונים שחשף המבקר בדו"ח עולה כי ב-2002 היו ל-986 מבין עובדי חברת חשמל בנים המועסקים בחברה, ולכמה מהם יותר מבן אחד. כך, ל-11 עובדים היו שלושה בנים מועסקים בחברה; ל-113 עובדים - שני בנים מועסקים; ובסך הכל, הועסקו 1,121 בנים של מועסקים.
לאחר פרסום הדו"ח הגיבה חברת החשמל כי בחברה אין העדפה "עיוורת" לקרובי משפחה המבקשים לעבוד בחברה, אלא במקרים שבהם שני מועמדים לתפקיד הם בעלי נתונים מקצועיים ואישיים שווים; במקרים מעטים אלה נבחר בן משפחתו של העובד.
בעקבות הדו"ח קיימה הוועדה לביקורת המדינה ישיבה בעניין, וההחלטה שהתקבלה - וקיבלה מאוחר יותר תוקף של החלטת ממשלה - היתה להתקין כללים מתאימים לדרך שבה יתקבלו עובדים בחברות ממשלתיות. על פי מקורבים לוועדה, נציגי חברת החשמל הביעו הסכמה כי המצב המתואר בדו"ח המבקר אינו יכול להימשך.
בעקבות החלטת הוועדה לביקורת המדינה, גיבשה רשות החברות - בראשות אייל גבאי ובתמיכת משרד המשפטים - טיוטה לתקנות. הטיוטה הופצה בקרב החברות הממשלתיות לצורך קבלת הערות, אך היחידה שהגיבה היתה חברת החשמל.
בטיוטת התקנות נקבע כי לא יועסק אדם בחברה ממשלתית אם עובד באותה חברה קרוב משפחה שלו. קביעה עקרונית זו מסויגת בהמשך התקנות, כך שבחברה ממשלתית המעסיקה יותר מ-100 עובדים יהיה ניתן להעסיק קרוב משפחה של עובד בחברה אם התקיימו שלושה תנאים: הוא "המועמד המתאים ביותר למשרה"; הוא נבחר בהליך פומבי שוויוני ותחרותי שאושר על ידי מנכ"ל החברה והיועץ המשפטי שלה; בעת שהגיש את מועמדותו לתפקיד הוא הצהיר על הקירבה המשפחתית שלו.
עוד נקבע בטיוטה, כי בכל מקרה, לא תעסיק חברה ממשלתית קרובי משפחה בתפקידים שקיימים בהם יחסי כפיפות ישירים או עקיפים, או כאשר קירבת המשפחה עלולה לגרום חשש לניגוד עניינים.
בפתיחת חוות הדעת שהגישה חברת החשמל לגבאי נאמר כי מטרת התקנות - כלומר, מניעת העדפה של מקורבים בחלוקת משרות בחברות ממשלתיות - היא מטרה ראויה מאין כמותה; זאת משום ש"משרות ציבוריות הן משאב ציבורי ולא רכוש פרטי שניתן לחלוקה למקורבים". ואולם בהמשך חוות הדעת נכתב כי את אותה המטרה ניתן להשיג גם באמצעים פחות דרסטיים מאיסור כללי - גם אם מסוייג - של העסקת קרובי עובדים בחברות ממשלתיות.
כך לדוגמה, נכתב בחוות הדעת כי חברת החשמל, לצד היותה גוף ציבורי, היא גם גוף עסקי. לכן יש לקחת בחשבון באיזון בין האינטרסים המתנגשים גם את הצורך "בשמירת גמישות ניהולית בבחירת עובדים ובהקטנת עלויות איתור מועמדים", וכמובן את "עקרון חופש העיסוק של חברת החשמל ושל קרובי המשפחה של עובדיה המבקשים להתקשר בקשרי עבודה".
היועצים המשפטיים של חברת החשמל בחנו את ההסדר שמציע האוצר לאיסור העסקת קרובי משפחה מול ההסדר הקבוע בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. חוק שיוויון הזדמניות בעבודה קובע, בין השאר, כי "מעביד לא יפלה בין עובדיו או דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי... גילם, גזעם...", והוא קובע כי על המעביד תחול חובת ההוכחה כי לא הפלה לרעה.
לטענת חברת החשמל, מאחר שהמחוקק כבר אסר על אפליה בעת קבלה לעבודה בחוק שיוויון הזדמניות בעבודה, ומאחר שברור כי איסור העדפת קרובים כלול באיסור האפליה שבחוק, הרי "ספק רב אם קיימת הצדקה בקביעת הסדר שונה מהותית ומחמיר יותר... ויש לשקול בכובד ראש אם אין מקום להסתפק בהסדר הקיים בחוק".
עוד נכתב כי באופן עקרוני "קרבת משפחה צריכה להיות עובדה נייטרלית ולא רלוונטית" בתהליך קבלת עובדים לעבודה, אלא אם מדובר במשרה שיש בה כפיפות לקרוב משפחה או חשש לניגוד עניינים. לכן, לטענתה, הדרישה כלפי קרוב משפחה של עובד המבקש להתקבל לעבודה להצהיר על קירבת משפחתו - "אין לה כל בסיס או הצדקה חוקיים".
חברת החשמל יוצאת גם נגד הסעיף שמחייב את החברה הממשלתית לקיים "הליך פומבי שוויוני ותחרותי" לכל משרה שאליה מבקש להתקבל קרוב משפחה של אחד העובדים. לטענתה, מדובר בהסדר נוקשה יותר מזה הנהוג בשירות המדינה.
החברה יצאה גם נגד התקנה שקובעת איסור גורף על העסקת קרובים במקרים של יחסי כפיפות או חשש לניגוד עניינים; לטענתה, גם במקרים כאלה יש להחיל פטורים שקיימים בכללי שירות המדינה.
למשל, החברה טוענת כי פטור כזה צריך להינתן במקרה בו מועסק בנו של עובד באותו המקצוע בו עוסק ההורה בחברה; זאת, כדי "לעודד בנים להמשיך לעסוק במקצוע הוריהם". "בהקשר זה נמסר לנו", כתבו היועצים המשפטיים של חברת החשמל, "כי בחברת החשמל קיימת מסורת רבת שנים של בנים הממשיכים במקצוע של הוריהם".
בהתייחסות לחות הדעת אמר גבאי כי בידי רשות החברות קיימות חוות דעת לפיהן גם תקנות שהיו אוסרות באופן גורף על העסקת קרובי משפחה בחברות ממשלתיות - ללא כל סייגים - היו עומדות בביקורת שיפוטית.
לדברי גבאי, "נציגי חברת החשמל ביקשו שלא נמנע מקרים מיוחדים בהם מדובר בקרובי משפחה בעלי מקצועות ייחודיים וחיוניים לחברה - לדוגמא, אחים שהם מהנדסי חשמל מצטיינים. קיבלנו את הטענה שלהם,ולכן לא קבענו איסור גורף על העסקת קרובים, אלא סייגנו אותו. נראה שדווקא חברת החשמל, לפי חוות הדעת המשפטית שלה מעוניינת לשמר את המצב הק
חברת החשמל מסבירה מדוע היא מעודדת העסקת קרובי משפחה: "כדי לעודד בנים להמשיך לעסוק במקצוע של הוריהם"
אמיר הלמר
10.5.2004 / 7:57