תדירגן מגייסת 50 מיליון שקל לרכישת חברות במזרח אירופה

הצעת מכר המשולבת בהנפקה אינה נתפשת בדרך כלל כאיתות חיובי בשוק ההון. ישי דוידי, יו"ר תדירגן ומנכ"ל פימי, מעריך כי מי שירכוש מניות בהנפקתה הצפויה של תדירגן ביום רביעי הקרוב ירוויח, על אף שההנפקה תכלול הצעת מכר בהיקף של 23 מיליון שקל. תדירגן, שבשליטת פימי (59% לפני ההנפקה), אינספייר (33%) והמנכ"ל דן שמשינס (2%) מתכננת לגייס 74 מיליון שקל בהנפקת מניות ובהצעת מכר של 41% ממניותיה.



החברה עוסקת בייצור חלקי מנוע ומכלולים מוגמרים מאלומיניום ליצרני הרכב. תדירגן, שנרכשה מחברת תדירגן מתכת לפני שנתיים לפי שווי חברה של 2 מיליון דולר, צמחה ב-31% ב-2003 להכנסות של 106 מיליון שקל, ובשלוש השנים האחרונות גדלה בשיעור שנתי של 14.3%.



בעקבות הצמיחה המהירה בהכנסותיה והתייעלות שכללה צמצום כוח האדם, שיפור הרכש והניצול של חומר הגלם עברה תדירגן מהפסד תפעולי של 5 מיליון שקל ב-2001 לרווח תפעולי של 16 מיליון שקל ב-2003.







דוידי מעריך שהחברה עומדת בפני מדרגה גבוהה יותר של מכירות, וזאת בעקבות הזמנות מסגרת שקיבלה בהיקף של 300 מיליון דולר לעשור הקרוב, ולאחר שהצליחה להפוך לספק של חברות הרכב פורד ופורשה.



שמשינס סבור שאחד מיתרונותיה היחסיים של תדירגן הוא המיקוד, ואכן, משפחת מוצרים אחת, אגני שמן, שמכילים את שמני המנוע של כלי הרכב, סיפקה לחברה 86% מהכנסותיה ב-2003, כשהיתרה הם מכסי שסתומים, מכסי תיבת הילוכים ותומכי מנוע.



ריכוזיות מאפיינת גם את בסיס הלקוחות של החברה. שני לקוחות, אופל מקבוצת ג'נרל מוטורס ופיג'ו סיטרואן, רכשו 51% ו-35% בהתאמה ממחזור המכירות של תדירגן ב-2003. שמשינס סבור שיש לראות את התלות לכאורה בשני הלקוחות הגדולים בהקשר של מאפייני שוק הרכב העולמי.



לדבריו, החברה היא ספק בלעדי של אגני השמן לשני הלקוחות העיקריים, כאשר ב-75% מהמכירות בתחום זה החברה היא ספק יחיד. הבלעדיות וזמן הבשלה של שנתיים-שלוש משולחן השרטוט לייצור סדרתי של מוצר מבטיחים קשר ממושך ויציב בין הספק ליצרן הרכב.



שמשינס מזכיר שתדירגן נבחרה כספק המצטיין של ג'נרל מוטורס, יצרנית המכוניות הגדולה ביותר בעולם, ב-2001 ו-2002.



דוידי ושמשינס מציינים כי למיטב ידיעתם, לא מנהל אחד משני לקוחותיהם העיקריים בחינה של ספק חלופי לאגני שמן.



גורם סיכון אחר הוא המעבר ההדרגתי של תעשיית הרכב לסין או למדינות אחרות שעלויות כוח האדם בהן זולות יחסית. שמשינס אינו רואה בהתפתחות זו איום על תדירגן, משום שעלויות כוח האדם הישירות מגיעות ל-12% בלבד מעלות המכר בחברה, ומשום שהשוק הסיני מספק את צרכיו ואינו מוכר באירופה.



דוידי מציין שחסמי הכניסה לענף כוללים השקעה הונית של 30 מיליון דולר ופרק זמן של 4-3 שנים לפחות מרגע שספק חלקי המנוע יוזם שיחות עם יצרן הרכב ועד לרגע שבו מתקבלות הזמנות.



עם זאת, הוא מסכים שנושא סיכון החברה מעסיק את בעלי השליטה בה ואת הנהלתה, והם מנסים להתמודד עם הדבר על ידי גיוון הלקוחות, המוצרים והשווקים, וכבר ב-2004 ניתן יהיה להבחין בתוצאות.



לדבריו, פורד עשויה להיות לקוח בקנה מידה דומה לג'נרל מוטורס, ובנוסף לכך נהפכה החברה לספק של חברת פורשה, ומקיימת עמה דיונים על הרחבת שיתוף הפעולה.



שמשינס מצביע על מגמות בשוק הרכב העולמי הפועלות לטובתה של תדירגן, ובהן ההעדפה הגוברת של אלומיניום על פני ברזל ופלדה, העברת ייצור של חלקי מנוע למיקור חוץ והגלובליזציה, שמתבטאת בין היתר בבעלויות צולבות של יצרנים.



שי אילון, שותף בקרן פימי ומי שהשתתף בהשבחתה של תדירגן, אומר שתופעה זו משמעותה שכאשר חברה כמו פורד מאשרת את תדירגן כספק יחיד, משתפרים משמעותית סיכוייה לספק את מוצריה גם לחברות דוגמת יגואר ולנדרובר.



אילון ודוידי אומרים ששלב ההבראה של החברה תם, ועתה נוקטת תדירגן מדיניות צמיחה אגרסיווית. לדבריהם, החברה עשויה לשמור על קצב הצמיחה הפנימי הנוכחי שלה, ובמקביל היא בוחנת באופן פעיל רכישת חברות בעלות משפחות מוצרים משלימות, או כאלה המשמשות ספקים עבור לקוחות שהחברה מעוניינת לפתח קשרים מסחריים אתם.



תמורת ההנפקה של מניות חדשות בהיקף של 51 מיליון שקל תיועד לרכישת חברות, בעיקר במזרח אירופה, שנהפכת בהדרגה לאתר הייצור המועדף על חברות רכב אירופיות.



דוידי מציין שתדירגן בחנה רכישה של חברה בפורטוגל המייצרת לפולקסווגן ולמרצדס, אך נמנעה מכך, בשל הקושי להתגבר על המגבלות שהטילו חוקי העבודה בפורטוגל.



דוידי מעריך שבעקבות הגיוס ניתן יהיה לרכוש חברה בסכום של עד 15 מיליון דולר, שתוסיף לחברה מכירות של 20-15 מיליון דולר, גידול של 60% בהשוואה ל-2003.



בעלי המניות העיקריים בתדירגן, פימי ואינספייר, ימכרו מניות שמהוות 18% מאחזקותיהם, והמנכ"ל שמשינס ימכור כמחצית מאחזקותיו.



דוידי מסביר שהצעת המכר מתבצעת משום שפימי, כקרן השקעות בעלות אופק השקעות של 8 שנים, אינה יכולה להמר על כך שתוכל לזהות את מחיר השיא של המניה, ולא מפני שלפימי אין אמון בעתידה של תדירגן. לדבריו, יש סבירות גבוהה ששוויה של החברה יושבח משמעותית, מעבר לשווי חברה של 27.8 מיליון דולר שלפיו תונפק. תדירגן, שצפויה להערכתו להכפיל או לשלש את מכירותיה בשנים הקרובות, אימצה גם מדיניות דיווידנד של 50% לפחות מהרווח הנקי ב-2005, שמשמעותו תשואת דיווידנד של 4% ביחס לשווי החברה לפני ההנפקה.



תדירגן מנפיקה את מניותיה לפי שווי חברה של 27.8 מיליון דולר לפני ההנפקה. שווי זה מגלם מכפיל רווח של 10 ביחס לרווחיה של החברה ויחס של 0.55 בין מכפיל הרווח של החברה לקצב צמיחת המכירות שלה בחמש השנים האחרונות.