דרעי בעדותו: דינו של מוסד חינוך חרדי - כדין כביש

מאת משה ריינפלד

אריה דרעי העיד היום (שלישי) במשפטו בתיק הציבורי בבית משפט השלום בירושלים. דרעי אישר את טענות התביעה כי בעת שהיה מנכ"ל משרד הפנים, ולאחר מכן שר הפנים, סייע בכספי משרדו למוסדות דת, תוך שימוש בתקציבי הרשויות המקומיות כ"צינור", אך טען שהוא אינו רואה בכך כל עבירה. "אינני מבין מה הפסול בצינור; כל הרשות המקומית - במבנה הקיים שלה - היא צינור; אם משרד החינוך למשל רוצה לבנות כתות הוא מבצע זאת באמצעות הרשות המקומית. גם אז זה צינור", אמר דרעי לשופטים שולמית דותן, חיים לחוביצקי ואהרן פרקש.

דרעי טען, כי כתב האישום שהוגש נגדו התייחס באופן שרירותי רק לחלק קטן מהסיוע שהעניק משרדו. "רק מוסדות בעלי חזות חרדית נכנסו לכתב האישום", אמר. לטענתו, העביר משרדו דרך הרשויות המקומיות גם כספים למוסדות חילוניים, כמו אגודות ספורט ומתנ"סים, וכן העניק המשרד סיוע מיוחד למגזר הערבי והדרוזי. "לכולם עזרתי, ולא ראיתי את זה בכתב האישום; למה לצמצם זאת? זה עוול לקחת מוסדות חינוך אידיאולוגיים ולהפוך אותם למוסדות מקורבים", אמר דרעי.

דרעי אישר כי פעל למען מוסדות במגזר החרדי, אך אמר כי כל שר פנים צריך לייצג גם את הציבור שבחר בו. לדבריו, "אם שר פנים חושב שמוסדות של מפלגתו קופחו עוד מתקופת המעברות, הוא רשאי לפעול כדי לתקן זאת". דרעי ציין, כי לא שמע טענות כאילו מינוי שר מטעם הקיבוצים או שר המקורב להסתדרות מהווה ניגוד אינטרסים.

דרעי אף טען שהמוסדות שסייע להם לא היו רק "מוסדות דת", כהגדרתם בכתב האישום, כי אם ברובם מוסדות חינוך - בדרך כלל תלמודי תורה ובתי ספר חרדיים. משרד החינוך מתקצב את המוסדות הללו, אבל הרשויות המקומיות סירבו לתת להם השלמות, כפי שעשו למוסדות חינוך ממלכתיים. דרעי טען כי בעיניו היתה עמדה זו מוטעית.

"דינו של מוסד חינוך דתי או חרדי הוא כמו כביש, מדרכה או אגודת ספורט", אמר. לדבריו, מרגע שנכנס למשרד הפנים שינה את השיטה שלפיה פטרו עצמן הרשויות המקומיות מחובת הסיוע למוסדות דת ולמוסדות חינוך חרדיים, ודרש מהן להיות הגונות כלפי כל התושבים, בלא אפליה. ואולם דרעי דחה את הטענה כי הכספים שהזרים למוסדות הללו היו חריגים.