מכון היצוא הישראלי: הפיחות בלירה הטורקית עלול לגרום לירידה של 20% ביצוא לטורקיה

"המשבר האחרון בטורקיה יביא בטווח הקצר לירידה בהיקפי היצוא הישראלי, תוך עלייה בסיכונים המסחריים הכרוכים בעסקות עם מדינה זו". כך אמר היום מ"מ מנכ"ל מכון היצוא, יאיר אופק, עם פרסום סקירה שערכה המחלקה הכלכלית במכון היצוא, בעקבות הפיחות בלירה הטורקית.

לדבריו, יש לקחת בחשבון אפשרות לירידת יצוא של 20% ומעלה לטורקיה, בשל בעיות נזילות שחברות טורקיות עלולות להיקלע אליהן, נוכח העובדה שהיצוא הישראלי לטורקיה כולל רכיבים של תשומות ביניים, ומכונות וציוד.

"יש להניח כי הירידה ביצוא תימשך גם בטווח הבינוני, בשל מדיניות הריסון של הממשלה הטורקית. ניתן לחזות גם עלייה מסוימת בגירעון המסחרי עם טורקיה, בעיקר בשל ההאטה הצפויה ביצוא למדינה זו"", אמר אופק.

על חברות ישראליות לבחון את האיתנות הפיננסית של לקוחותיהם, תוך בדיקה כי קווי האשראי שהיו קיימים קודם לכן עדיין תקפים, הוסיף אופק. לדבריו, מכון היצוא עדיין מחזיק בדעה כי השוק הטורקי חשוב ביותר ליצוא הישראלי ויש להמשיך במאמצי השיווק חרף המשבר הזמני הפוקד את טורקיה.

לדבריו, פיחות משמעותי של הלירה הטורקית יכול בהחלט לגרום להסטה של ביקושים והגדלת היבוא מצד פירמות וצרכנים ישראלים. הדברים אמורים ביחס לתשומות בנייה, מזון, טכסטיל ותשומות אחרות בתעשייה.

בשנת 2000 גדל היצוא של סחורות לטורקיה לכ-432 מיליון דולר לעומת 338 מיליון דולר שנה קודם לכן. היבוא צמח מ-557 מיליון דולר בשנת 1999 ל-586 מיליון דולר בשנה שעברה. חלקה של טורקיה בסחר החוץ של ישראל הוא קטן יחסית, כ-1.5% מסך היצוא של ישראל וכ-1.7% מהיבוא שלה. יחד עם זאת, נרשם בשנים האחרונות גידול משמעותי בסחר בין שתי המדינות, סימן להזדמנויות שנפתחו מאז נחתם הסכם הסחר החופשי לפני חמש שנים.

עיקר היצוא הישראלי לטורקיה הוא בתשומות לייצור, כולל כימיקלים שונים, מוצרים לענף הטקסטיל, ציוד תקשורת ומכונות. יצוא היהלומים, רכיבים אלקטרוניים ותוכנה הוא קטן יחסית. יחד עם זאת, בתוך היצוא הישראלי כלול רכיב של מכירות ציוד בטחוני, על רקע שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי המדינות.

ישראל מייבאת מטורקיה מוצרי מזון, כולל מזון מעובד, חומרי גלם לתעשיית נייר, מוצרים מן החי, כימיקלים, שמנים חומרי גלם, ברזל, פלדה ולבידים.