ארית תרשום רווח הון של 400 אלף שקל כתוצאה מפשרה בתביעה מול מנכ"ל אלסינטק יואב צוקרמן

חברת ארית תעשיות צפויה לרשום רווח הון של 400 אלף שקל כתוצאה מהסכם פשרה בעניין תביעה שניהלה כנגד יואב צוקרמן ואחרים בנוגע להשקעת החברה באלסינטק.



על פי הסכם הפשרה יעביר צוקרמן לארית, כנגד סילוק התביעה, 338.868 מניות של חברת ארית מדיקל שבבעלותו, וכן תשלום של 70 אלף שקל במזומן. החברה תמכור את המניות לעיל לצד שלישי תמורת 124 אלף דולר. בעקבות זאת תרשום החברה רווח הון של כ-400 אלף שקל.



באחרונה דווח כי ארית צפויה לרשום רווח הון של כ-5.8 מיליון שקל ממכירת הפעילות של החברה הבת אמקורם בתחום המאמנים לאיש העסקים דוד קוליץ בתמורה ל-7 מיליון שקל.



ארית תעשיות החלה במהלך התביעה מול צוקרמן באמצע 2002, בעת שהגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך 5 מיליון שקל כנגד צוקרמן, שהיה הבעלים והמנהל של חברת אלסינטק מערכות שעסקה בייצור מערכות ממוגרפיה.



ארית טענה בתביעתה כי בשנת 2000 היא קיימה מו"מ עם צוקרמן בקשר לביצוע השקעה בחברה, וכי בעקבות מצגי שווא שהציג לה צוקרמן נחתם בין הצדדים הסכם השקעה וארית השקיעה בחברה כ-6 מיליון דולר, שמתוכם 1.25 מיליון דולר הלכו לכיסו של צוקרמן.



לטענת ארית, בעת המו"מ הציג צוקרמן בפניה תוכנית עסקית לרבעון הרביעי של שנת 2000 ולשנת 2001. לפי תחזית שהציג צוקרמן לרבעון הרביעי של שנת 2000, היתה אמורה החברה למכור בסכום של 1.34 מיליון דולר, בעוד שבפועל מכרה החברה רק ב-700 אלף דולר.



לגבי שנת 2001, טענה ארית כי צוקרמן הציג בפניה תחזית מכירות לפיה אלסינטק תמכור ב-8.1 מיליון דולר, בעוד שבפועל מכרה החברה 2.4 מיליון דולר בלבד. ארית טענה כי על סמך נתונים אלה, בין השאר, המשיכה והזרימה כספים לחברה, וכי נתונים אלו היו כוזבים.



עוד טענה ארית כי מספר שבועות לפני חתימת הסכם ההשקעה עם אלסינטק ביטלה חברת פיליפס, שהיתה המפיץ העיקרי למוצרי החברה, את הסכם ההפצה עמה. לטענת ארית, כדי לא להרתיע אותה מלהיכנס להשקעה, פעל צוקרמן בדרכים שונות כדי להרגיע אותה, ולהסביר לה כי לעניין זה לא תהא השפעה מהותית לרעה על החברה ופעילותה העסקית, וכי לחברה אלטרנטיוות שיווקיות טובות אחרות.



ארית טענה בתביעה שלה כי בישיבת הדירקטוריון של אלסינטק ציין צוקרמן כי הירידה בהזמנות של פיליפס נבעה מהידרדרות של שער החליפין יורו/דולר ותלונות על בעיות טכניות במערכת, וכי למרות זאת קיימת ציפייה שמכירות החברה יעלו. כמו כן, טענה ארית כי צוקרמן מסר לה שלאלסינטק תהא זכות תביעה כנגד פיליפס אם זאת תעמוד על דעתה לסיים את ההתקשרות.



למרות זאת, ציינה ארית כי פיליפס לא שילמה מעולם פיצוי על הפסקת קשרי ההפצה, וכי נודע לה מאוחר יותר שהירידה במכירות בעטיה ביטלה פיליפס את ההסכם נבעה מנחיתות המוצרים של אלסינטק. ארית טענה כי רק בשלב מאוחר נודע לה כי מוצר הדגל של אלסינטק הוא מוצר מיושן שאינו דיגיטלי, ואינו יכול להתחרות במוצרי המתחרים.



בנוסף, טענה ארית כי צוקרמן פעל לרישום מכירות של מוצרים שבפועל לא התקיימו בהם התנאים הנדרשים לפי עקרונות חשבונאות מקובלים לצורך רישומם כמכירות. עוד טענה ארית כי לאחר חתימת ההסכם, ועקב מצבה הקשה של החברה ומצוקת המזומנים שלה, ועל רקע מצגי השוא של צוקרמן, היא הסכימה כל פעם מחדש להיחלץ לעזרתה של החברה כדי לאפשר לה לשרוד ולהתקיים, והעמידה לה הלוואות ובטחונות נוספים.



סך החשיפה הכספית של ארית, על פי הנטען בתביעה, עומד על 27.5 מיליון שקל, כאשר 5.8 מיליון שקל מהווים השקעה ראשונית, ואילו היתרה ערבויות ובטחונות נוספים שהעניקה לאלסינטק לאחר מכן.
ארית טענה כי צוקרמן חייב לשלם לה את הפסדיה ונזקיה שנגרמו עקב מצגי השווא שלו. ארית העמידה את סכום התביעה שלה לצורכי אגרה על 5 מיליון שקל.