סערה בעולם המס: העליון הפך החלטה של המחוזי וקבע כי עובדים שקיבלו אופציות סחירות ישלמו מס במועד קבלתן

בית המשפט העליון פירסם הבוקר החלטה המעוררת סערה בעולם המס. בית המשפט קיבל את טענת מס הכנסה לפיה יש לחייב במס עובדים שקיבלו מהחברות בהן הם עובדים אופציות סחירות כבר במועד קבלת האופציות, במקום במועד מימושן בפועל.



החלטת בית המשפט העליון הפכה החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, שקבעה הלכה משפטית לפיה יש לחייב במס אופציות שניתנות לעובדים רק בעת מימושן, וזאת גם אם הן נסחרות בבורסה וניתן להצמיד להן תג מחיר שנגזר ממחירי השוק.



המדובר הוא בהלכה משפטית שקיבלה את השם "הלכת יאיר דר", שקבעה שיש לחייב במס אופציות שניתנות לעובדים רק בעת מימושן. הדילמות בתחום זה היו בנוגע לקביעת שווי האופציות לצורכי מס ומענה לשאלה אם הן מהוות טובת הנאה גם לפני מועד מימושן.



בפסק הדין מציינת השופטת אסתר חיות כי מאז כניסת תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (תיקון המסדיר את הרפורמה במס - נ.כ) הוסדרה למעשה סוגיית מיסוי האופציות, אולם "הלכת יאיר דר" שהובאה לפיתחו של בית המשפט העליון נוגעת להקצאת האופציות לפני מועד כניסת הרופרמה במס לתוקף, קרי לפני ה-1 בינואר 2003.



יאיר דר ששימש כמנכ"ל דברת שרם וקיבל לידיו אופציות, טען כי בשל העובדה שהתחייב לא למכור את האופציות במשך שנה, הוא אינו חייב במס על האופציות במועד ההקצאה משום שלמרות שקיבל לידיו את האופציות הוא איננו יכול למכור אותן ולשלשל לכיסו את התמורה מהן. דר ביקש לנצל את הסעיף בפקודת מס הכנסה שקובע כי במידה שמועברות האופציות לידי נאמן למשך שנתיים (כלומר הן חסומות) לא יהיו חייבות במס אלא במועד העברתן לידי העובד בפועל. כך ישיג העובד דחייה בתשלום המס לשנתיים.



השופטת חיות קובעת כי לא התרשמה מכך שעל האופציות שקיבל דר היתה חסימה כפי שהיא מקובלת בפקודת מס הכנסה ובפרשנות הנלוות אליה, אולם להחלטה כזו יש משמעות עקרונית. היא קובעת כי אופציה היא ככל טובת הנאה שניתנת לעובד ויש למסות אותה במועד הקצאתה. לטענת השופטת, גישה זו יפה ביתר שאת במקום שבו האופציות רשומות למסחר והמעסיק לא הצמיד להן מגבלות עבירות כלשהן.



לכן, קובעת השופטת, לאופציות סחירות שני מאפיינים מובהקים: הזמינות הקיימת בהערכת השווי שלהן בשל היותן נסחרות בבורסות; והאפשרות להפוך אותן לטובת הנאה מיידית. לפיכך, אין מקום להבחין בין אופציה סחירה לבין תלושי קניה, ביגוד או כרטיסים למופע שמקבל העובד ממעבידו - כולם ממוסים ביום הענקתם.