הקשיים העסקיים של גרגורי לרנר בישראל: בז"ן דחתה רכישת נפט זול מחברה הקשורה ללרנר

חברת בתי הזיקוק (בז"ן) דחתה באחרונה הצעה לרכישת 2.5 מיליון טונות של נפט רוסי מחברת סחר הנפט הרוסית הגדולה מוסקואויל, שהוצעו לה בהוזלה של 25% בהשוואה למחירי השוק העולמי; אילו קיבלה את ההצעה, היה החיסכון השנתי לבז"ן מהרכישה עשוי להגיע ל-150 מיליון דולר לשנה.



לדברי מקורות בחברה הרוסית, בז"ן לא נימקה את דחיית ההצעה; עם זאת, להערכת המקורות הסיבה לדחייה היא שהנציג של החברה הרוסית בישראל הוא איש העסקים גרגורי לרנר, שהורשע ב-98' בעבירות מרמה.



חברת סחר הנפט הרוסית מוסקואויל מייצאת נפט סיבירי שמפיקות ארבע חברות הנפט הרוסיות הגדולות (יוקוס, סיבנפט, טיומנפט בריטיש פטרוליום ורוסטנפט); החברה חתמה באחרונה על הסכמי אספקת נפט במחיר מוזל עם מפעלי זיקוק באיטליה, טורקיה ויוון.



לעומת בז"ן, שדחתה בשלב מוקדם את הצעת מוסקואויל לרכוש נפט, הגיע המו"מ שניהלה מוסקואויל עם כמה חברות ישראליות אחרות - באמצעות נציגיו של לרנר - לידי חתימת חוזים: סונול חתמה חוזה לרכישת 15 אלף טונות של סולר לחודש; דלק לרכישת 20 אלף טונות של סולר לחודש, ואל על לרכישת 30 אלף טונות של דלק סילוני (דס"ל) לחודש.



לדברי לרנר, שתי חברות הדלק ואל על ביטלו ללא הסבר את הסכמי הרכישה; לדבריו, ההסכמים היו מאפשרים לחברות הדלק להציע לצרכנים דלק במחיר מוזל, ולכן ביטולם פגע באינטרס הציבור. עם זאת, חברת גז ישראלית אחת עמדה בחוזה שחתמה עם חברת הסחר הרוסית ורכשה ממנה כמות גדולה של גז בישול.



לרנר הורשע בעבר בהוצאה במרמה של כ-50 מיליון דולר מבנקים ברוסיה, בניסיון לקבל במרמה 20 מיליון דולר נוספים ובעבירות שוחד, ונידון ל-6 שנות מאסר ו-5 מיליון שקל קנס; מכיוון שטען כי אין ביכולתו לשלם את הקנס, הוסיף בית המשפט לעונשו שתי שנות



מאסר, והוא שוחרר מהכלא בפברואר 2003.



כיום פועל לרנר בישראל באמצעות חברת פסיפיק פטרוליום שבבעלותו, אשר שכרה קומת משרדים במגדלי עזריאלי ב-700 אלף דולר; ממשרדים אלה מרכז לרנר את עסקי מוסקואויל במדינות האזור.



העסקה שהציעה מוסקואויל לבז"ן היא חלק מעסקת ענק ליצוא נפט למדינות מזרח הים התיכון דרך הים הבלטי; הנפט הסיבירי שאותו מפיקות ארבע חברות הנפט הרוסיות הגדולות מיוצא למזרח הים התיכון דרך נמל נוברוסיסק בים השחור. ואולם כושר היצוא דרך נמל הנפט המיושן מוגבלת ביותר, ומקשה על הרוסים להגדיל את היקפי יצוא הנפט למזרח אגן הים התיכון.



הנפט ממדינות חבר המדינות (ברית המועצות לשעבר) הוא 92.6% מיבוא הנפט של בז"ן (כ-12 מיליון טונות בשנה); רוסיה היא יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, ומייצאת 1.4 מיליארד חביות נפט לשנה (4 מיליון חביות ליום).



באחרונה חתמה מוסקואויל על הסכם עם ממשלת לטביה לחידוש יצוא הנפט דרך נמל הנפט של ריגה, לאחר שהיצוא הושבת בשנים האחרונות עקב סכסוכים בין שתי המדינות; הנפט הסיבירי מגיע לריגה בצינור חדש יחסית, לצינור המזרים את הנפט לים השחור, ולכן הנפט מריגה נקי יותר.



כדי לחדור לשוקי הנפט בים התיכון, הציעה חברת הסחר הרוסית את הנפט במחיר הנמוך ב-25% בהשוואה למחירי הנפט בשווקים בעולם. מוסקואויל חתמה על הסכמי אספקה של נפט במחיר מוזל עם מפעלי זיקוק באיטליה (5.5 מיליון טונות לשנה), טורקיה (6 מיליון טונות לשנה), יוון (3.2 מיליון טונות לשנה) וקפריסין (1.5 מיליון טונות בשנה).



לדברי לרנר, הסמנכ"ל לסחר בינלאומי בבז"ן ביקש - בתגובה לפניית מוסקואויל לחברה - להגיש לו הצעה למכירת 200 אלף טונות נפט לחודש (2.5 מיליון טון לשנה); משמעות ההצעה היא חיסכון שנתי לבז"ן של כ-150 מיליון דולר לשנה (בהנחת מחיר ממוצע של 35 דולר לחבית). מקורות במשק הדלק מסרו שדירקטוריון בז"ן החליט, למרות המלצת הסמנכ"ל לסחר, לדחות את ההצעה בלי לנמק את הדחייה.



דובר חברת בתי הזיקוק אמר אתמול בתגובה: "החברה מוצפת בהצעות שונות של ספקים לרכישת נפט גולמי; האופטימיזציה העסקית המיושמת על ידי בז"ן במקטע הסחר מעניקה יתרון והעדפה להרחבת הפעילות עם חברות העוסקות ישירות בהפקת נפט גולמי או לחברות המקיימות עם בז"ן יחסים מסחריים יציבים לאורך זמן".



מחברת דלק נמסר בתגובה שהחברה אינה מפרטת את ענייניה העסקיים בתקשורת; חברת סונול הודיעה בתגובה, כי החברה אינה נוהגת להתייחס לחוזים מסחריים.



מחברת אל על נמסר בתגובה כי החברה לא ידעה כלל שמאחורי חברת פסיפיק פטרוליום עומד גרגורי לרנר וכי את המו"מ איתה למכירת הדס"ל ניהלו אנשים אחרים, וביניהם חברת הכנסת לשעבר סופה לנדבר. כמו כן הוסיפה אל על, כי חברת פסיפיק היא שביטלה את החוזה לאחר שהודיעה כי אין ביכולתה לספק את הדלק, ואף מסרה לאל על מכתב ביטול. נציגו של לרנר הכחיש כי פסיפיק ביטלה את החוזה ואמר כי אל על לא קיבלה מפסיפיק כל מכתב ביטול, וכי מדובר בטענת שווא.