מנכ"ל הבורסה: המוסדיים רחוקים ממיצוי פוטנציאל ענישת מנהלים ובעלים סוררים

"'רשע וטוב לו צדיק ורע לו' הוא ביטוי שנכון גם לבורסה של תל אביב. הגיע הזמן שהמשקיעים המוסדיים יטילו את משמעת השוק ויענישו חברות, מנהלים ובעלי שליטה שלא דואגים למשקיעים, ויתמרצו את אלה שמתנהגים בצורה חיובית. לרגולטורים כוח מוגבל, ואילו אצלכם מצוי כל הפונטציאל. ואולם עוד לא התחלתם למצות את אפס קצהו של הכוח שיש בידיכם". כך אמר אתמול מנכ"ל הבורסה סם ברונפלד ביום עיון שערכה הבורסה למנהלי השקעות בגופים המוסדיים.



הממונה על שוק ההון באוצר איל בן שלוש אמר כי המשק מצוי בחלון זמן נכון לביצוע שינויים מהותיים בשוק ההון. "מערכת הבנקאות הישראלית היא מהמתקדמות בעולם מכמה בחינות, אך שוק ההון מצוי בפלונטר. שליטת הבנקים היא אבן ריחיים על שוק ההון. יש לבצע מהלכים מהותיים ולא קוסמטיים. העניין אינו אם קופות הגמל וקרנות הנאמנות יישארו בידי הבנקים, אלא יש להסתכל על המכלול. פיצול פעילויות הוא חשוב, אך לא כלי המדיניות העיקרי, שהוא המיזוג. המערכת הרגולטורית צריכה ליצור תשתיות חוקיות ומדיניות מוצהרת שתאפשר הקמת גופים פיננסיים חדשים שיאזנו את שליטת הבנקים וחברות הביטוח", הוסיף בן שלוש.



בנוגע לחוק הייעוץ, אמר בן שלוש, כי יש בעיות קשות בתחום זה - איני אומר שעוברים על החוק, אבל אם במערכת של בנק מופנים 90% מהכספים לעבר הקרנות שבבעלות אותו בנק אני ספקן בנוגע למילוי הוראות החוק. למרות זאת, ועל אף שיו"ר הרשות משה טרי עושה עבודה טובה, אסור שחוק הייעוץ יתבסס על צוות החוקרים של רשות ני"ע. יש לשמור על התשתית של מערכת ההפצה של הבנקים תוך ניסיון לבצע שינויים מבניים", אמר בן שלוש. הוא הסביר כי דבריו פירטו את הבעיות אך כמעט ולא נתנו תשובות מכיוון שטרם הוגשו ההמלצות לשינויים המבניים בשוק ההון. "אנחנו מצויים בתהליך העשייה. התחייבנו להגיש המלצות עד סוף יוני, ואני מקוה שנעמוד בזה".



יום העיון שנערך אתמול עסק בהשקת זירת המסחר באג"ח שהנפיקו חברות ללא תשקיף במסגרת פרטית לגופים מוסדיים. המסחר באג"ח הפרטיות יתבצע באותם תנאים שבהם מתבצע המסחר באג"ח שהונפקו במסגרת הנפקה ציבורית, אלא שכאן יוכלו רק גופים מוסדיים לסחור בהן. עד כה רשמו שני גופים את האג"ח שהנפיקו למסחר - חברת הביטוח מנורה וחברת אקסלנס, שהנפיקה אג"ח מגובות באג"ח של דרך ארץ.



מנהל יחידת שיטות מסחר בבורסה, רובי גולדנברג, אמר כי במסלקת הבורסה רשומות כיום אג"ח פרטיות בשווי של כ-15 מיליארד שקל, שהן פוטנציאל להירשם למסחר במסגרת רצף-מוסדיים. מדובר ב-120 איגרות חוב שהנפיקו 61 חברות, של-49 חברות מתוכן כבר יש ניירות ערך סחירים אחרים. הוא מנה את היתרונות להפיכת האג"ח הפרטיות לסחירות: נזילות, גמישות בניהול השקעות, יצירת שוק משני למוסדיים שלא השתתפו בהנפקה ושקיפות בנתוני האג"ח. כל זאת תוך שמירה על אנונימיות הסוחרים. גולדנברג העריך שחברות נוספות ירשמו בקרוב את איגרות החוב שלהן למסחר ברצף-מוסדיים.



בן שלוש אמר כי הזירה החדשה תאפשר למשקיעים המוסדיים להעצים את כוחם, ולהגביר את משטר השוק התחרותי על שוק ההון. הוא הבהיר כי עד סוף 2004 ישוערכו איגרות החוב שייסחרו ברצף-מוסדיים לפי שיטת הערך המתואם, ולא על פי המחירים שישתקפו מהמסחר.