ירון זליכה: אנו בוחנים צעדים לשיפור ביטוחי סיכוני סחר החוץ כדי לעודד את היצוא

את השינוי הדרמטי בנתוני הצמיחה של המשק, שעבר מצמיחה שנתית של 1% לקצב של 3%-4% בשנה, ניתן לייחס למספר גורמים שאת משקלם לא ניתן לאמוד. כך אמר אתמול החשב הכללי, ירון זליכה, בנאום שנשא במרכז הבינתחומי בהרצליה. זליכה ציין כי השיפור במצב הבטחוני, ההתאוששות הכלכלית בעולם והשינוי במדיניות הכלכלית של האוצר תרמו לשינוי באווירה הכלכלית בישראל.



כדי לעודד את מחוללי הצמיחה במשק, ביניהם תחום היצוא, בוחנים באוצר דרכים להוזיל עבור היצואנים את ביטוח סיכוני סחר החוץ מאחר שהתנאים הקיימים היום בתחום זה, לטענת זליכה, אינם עולים בקנה אחד עם המקובל בעולם.



זליכה הוסיף כי מתוך הבנה שעסקים קטנים הם הכלי היעיל והזול להגברת התעסוקה, הקימו באוצר קרן סיוע באמצעות הלוואות בנקאיות בהיקף כספי של 250 מיליון שקל כשעל כל שקל שנותנת המדינה, מציעים הבנקים 4 שקלים. "ההנחיה שהעברתי היתה לחלק מהר ככל האפשר את התקציב, ועד היום כבר נגמרו הכספים שהוקצבו פעמיים לקרן".



מנגנון ההפרטות, שנפתח עם ההחלטה על דרך הפרטת בנק לאומי באמצעות חלוקת אופציות לציבור, פותח אפשרות עבור האוצר, במידה שהמהלך של הפרטת לאומי יצליח, להרחיב את המהלך לשורה רחבה יותר של חברות - לרבות חברת החשמל, הנמלים, שדות תעופה, מע"צ, דואר, מקורות, שוק ההון ואולי גם בתחום הנדל"ן, אמר זליכה.



בנוגע לתחום התשתיות, חזר זליכה על עמדתו כי שינוי שיטת המכרזים שמפרסמת המדינה מצמצם באופן מהותי את האפשרויות לסחוט את המדינה. זליכה ציין מספר שינויים שביצע בשיטת המכרזים, שהגדילו את כושר המיקוח של המדינה, ובהם האפשרות לפנות למציע השני, במקרה שהראשון אינו מקיים את תנאי המכרז. האפשרות לשלב משקיע מוסדי, שישתתף במימון הפעילות של הגוף שמציע את ההצעות במכרזים של המדינה, מאפשרת להוריד באופן משמעותי את נטל ההלוואה שלוקחים יזמים מהבנקים במקרה שהם זוכים במכרז. שילוב משקיעים מוסדיים גדולים מאפשר לעבוד לא רק עם בנק לאומי ובנק דיסקונט, ובכך לשפר את תנאי ההלוואות שהיזמים מקבלים מהבנקים.