וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קרד גרד - המשקיעים מכרו החזקותיהם תמורת 115 מ' ד'

הארץ

19.4.2001 / 11:46

מאת יורם גביזון

בתוך פחות משנה וחצי מימשו קבוצת שרם פודים קלנר, תומס לנגר, פרופ' שלמה משיח ואחרים מניות ב-200 מיליון דולר, והעבירואת החברה לבעלות משקיעים מוסדיים זרים סביר להניח שיזמים ובעלי מניות היו מתקשים לבצע הצעת רכש בשוק ההון התל אביבי שבמסגרתו היו מוכרים את כל החזקותיהם בחברה. מנהלי קרנות נאמנות קופות גמל וחברות ביטוח היו רואים כנראה במכירה גורפת מסוג זה הבעת אי אמון בחברה.

השוק השווייצי שונה. בתוך חודשיים הצליחו בעלי המניות בשתי חברות ישראליות לממש החזקותיהם בחברה ולהעביר את החברות שהקימו לבעלותם הכמעט מלאה של משקיעים מוסדיים זרים. בעלי המניות שלא מכרו את החזקותיהם הם יעקב גבע המנכ"ל שמחזיק ב-5% ממניות החברה וד"ר עוזי דן שמחזיק ב-2 פרומיל ממניות החברה בשווי של מיליון דולר.

בעלי מניות בקרד גרד מכרו אתמול 2.4 מיליון מניות שהם 23% ממניות החברה בתמורה ל-115 מיליון דולר. בין בעלי המניות הבולטים שמכרו את מניותיהם נמנים קרן פולריס 1 שמכרה מניות ב-22 מיליון דולר מתוך מימוש בתמורה כוללת של 28 מיליון דולר שביצעו גופים ומנהלים הקשורים לקבוצת שרם פודים קלנר.

שרם פודים קלנר תרשום רווח של 32 מיליון שקל לפני מס. 5.7 מיליון שקל מסכום זה הוא חלקה ברווחי לידר. רווחים אלו נובעים מרווחיה של חברת לידר-טק שתרשום רווח לפני מס של 12.5 מיליון שקל. יתרת הרווח של שרם פודים קלנר הוא חלקה (20%) ברווחי קרן פולריס 1.

בעל מניות בולט אחר הוא תומס לנגר, לשעבר מנהל סאיטקס ובהוונה שמנהל את קרן SFKT 1 ומחזיק בזכות ל-25% מרווחיה. חברות בשליטתו של לנגר מכרו מניות ב-9.7 מיליון דולר. משקיע מוכר אחר הוא פרופ' שלמה משיח שמכר מניות ב-6.2 מיליון דולר.

מנכ"ל חברת קרד-גרד יעקב גבע אינו רואה במכירת המניות המאסיווית על ידי מייסדי החברה ומשקיעיה הראשונים כהבעת אי אמון. להערכתו, מדובר בצעד טבעי של משקיעים שראו מכפילים יפים על השקעה שביצעו ב-93'.

הדברים אמורים במיוחד בקרן פולריס 1 שהיתה אחד המוכרים הבולטים. קרן זו סיימה את 7 שנות פעילותה ואמורה לממש את החזקותיה או לחלק אותן בין בעלי היחידות.

גבע רואה בהצעת המכר הבעת אמון של UBS שלקח עליו את הסיכון ורכש את כל המניות. גבע מאשר עם זאת שכבר אתמול בבוקר הפיץ UBS את כל המניות שרכש בעלי המניות אמורים היו למכור מיליון מניות בהיקף של 100 מיליון דולר במסגרת הנפקתה השנייה של החברה באוקטובר 2000 אלא שעיתוי ההנפקה בסמוך למעשי הלינץ' ברמאללה ותקיפת העיר במסוקי צה"ל גרמה להם לדחות את המימוש בעוד שהחברה ביצעה את הנפקה שנייה שבה גייסה 100 מיליון דולר.

בעלי המניות שמרו לעצמם את הזכות למכור מיליון מניות עד אפריל 2001, ואכן בדצמבר 2000 מימשו את זכותם כשאתמול מכרו את יתרת החזקותיהם בחברה.

מכירת המניות שאורגנה על ידי בנק ההשקעות UBS ורבורג באה בהמשך למימוש מניות בהיקף של כ-60 מיליון דולר בדצמבר 2000. מאז הונפקה קרד-גרד בנובמבר 99' ביצעו בעלי מניותיה הצעות מכר בשווי כולל של 200 מיליון דולר בעוד שהחברה גייסה 140 מיליון דולר. שוויה של החברה נכון לאתמול 500 מיליון דולר.

קרד גרד שהוקמה בישראל ומנוהלת על ידי יעקב גבע פועלת בתחום התקשורת הרפואית (Telemedicine) ופיתחה מערכות ניטור לחולי לב וריאה. קרד-גרד ניצלה את הגיוסים שביצעה בשתי הנפקות בתוך שנה לרכישת חברות שאפשרו לה חדירה ופריסה שיווקית בשוק האמריקאי.

החברה שהיתה בעלת טכנולוגיה ומוצרים נזקקה לחברות שירות של שירותי חירום כמו החברה האמריקאית Life Watch שנרכשה בתחילת 2000 תמורת 11 מיליון דולר במזומן, וכן את חברת QDS שמתמחה בשירותי תקשורת רפואית שנרכשה ברבעון הראשון של 2001 תמורת 18 מיליון דולר ומחזיקה ב-50 אלף מנויים לעומת 70 אלף מנויים שיש ל-Life Watch.

רכישת חברות וצמיחה פנימית אפשרו לקרד-גרד לצמוח ב-80% ברבעון הרביעי של 2000 ולסיים את השנה ברווח תפעולי של 10 מיליון דולר במחזור של 58 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 1.4 מיליון דולר במחזור של 12 מיליון דולר ב-99'.

הצעת המכר בקרד גרד היא המקרה השני שבו מממשים משקיעים ישראליים את כל החזקותיהם בחברת מכשור רפואי שהונפקה בשוק השווייצי. בעלי מניותיה של חברת אורידיון שמפתחת ציוד לניטור פחמן דו-חמצני בנשימה מכרו בפברואר 2001 באמצעות UBS מניות בסכום של 120 מיליון דולר שהיו 43% מהונה של החברה, כלומר לפי שווי שוק של 280 מיליון דולר. כיום נסחרת החברה בשווי שוק של 28 מיליון דולר.

המחיר ששילמה פיליפס על שח"ל

חברת שח"ל, כמו חברת קרד גרד, מפתחת מערכות ניטור לחולי לב וריאה ומספקת שירותי חירום, פועלת בתחום התקשורת הרפואית מרחוק וכמוה היא מספקת שירותי חירום לחולי לב.

בניגוד לקרד גרד צמחה שח"ל הודות לגידול פנימי, שח"ל פיתחה את השוק הישראלי וצברה 55 אלף מנויים לשירותי החירום שלה. ניסיונותיה של החברה לפרוץ לשווקים זרים היו זהירים ולא עלו יפה. כדי להרחיב את המודל שפיתחה בשוק המקומי המוגבל לשווקים נוספים גייסה שח"ל בספטמבר 2000 את חברת פיליפס מדיקל.

חברה זו שהיא בעלת נוכחות ב-50% מהמחלקות הקרדיולוגיות באירופה ונחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום המכשור הרפואי רכשה 22% ממניותיה של שח"ל תמורת 39 מיליון דולר. כניסתה של פיליפס מדיקל כמשקיע אסטרטגי לחברה הקלה על שח"ל להנפיק את מניותיה בבורסה השווייצית. שח"ל גייסה 65 מיליון דולר לפי שווי חברה של 210 מיליון דולר בנובמבר 2000.

ההשקעה של פיליפס בשח"ל אסטרטגית ומטרתה לנצל את הטכנולוגיה של החברה בתחום הצומח של תקשורת רפואית והמודל העסקי המוכח של החברה בשוק הישראלי, כך שייתכן שמוקדם לשפוט את ההשקעה שביצע חברת המכשור הרפואי האירופית. עם זאת, פיליפס מחזיקה כיום בחברה שנסחרת בבורסה השווייצית בשווי של 147 מיליון דולר לאחר שהשלימה ירידה של 31% מאז ההנפקה.

0
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully