האבטלה יורדת או עולה?

אתמול פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני האבטלה, שהצביעו על מגמת ירידה בשיעור הבלתי מועסקים, ועמדו, כביכול, בסתירה לנתונים שפורסמו יום קודם על ידי לשכות התעסוקה, שהצביעו על גידול במספר דורשי העבודה לרמה של 176 אלף. איך ייתכן הדבר? המקור להבדל הוא השיטה השונה בה כל גוף סופר את המובטלים.

הנה דוגמה: עובד בחברת היי-טק, המרוויח משכורות גבוהות מאוד, סיפר כי בספטמבר מסתיים לו חוזה העבודה, הוא מתכוון לחפש עבודה אחרת, ובינתיים לחיות מהחזרי המס. "אני אקבל כמה אלפי שקלים טובים החזרי מס, כך שאוכל לחפש עבודה בשקט", הוא אמר. האם בזמן חיפוש העבודה שלו הוא ייספר כמובטל? לפי לשכת העבודה - לא (כי הוא לא יבקר שם), אולם לפי הלמ"ס - כן (כי הוא נמצא בכוח העבודה, והוא לא עובד).

ההסבר הוא כזה: לשכות התעסוקה מדווחות על מספר האנשים שנרשמו במהלך החודש בלשכות. אנשים אלו נקראים "דורשי עבודה". כידוע, רובם לא מוצאים עבודה בלשכות (הרבה מהם גם לא מעוניינים למצוא, הם נהנים מדמי האבטלה), ואלו שנרשמו בלשכה ולא מצאו עבודה, נקראים "מובטלים".

שיטת החישוב בלמ"ס שונה. שם בודקים את שיעור האבטלה על ידי סקר המקיף עשרת אלפים איש, ונעשה פעם בחודש. הסקר מקיף את כל מי שגילו הוא מעל ל-15. בסקר נשאלים הנדגמים האם הם חיפשו עבודה בשבוע האחרון. מי שלא חיפש עבודה (הלך לראיון עבודה, פירסם מודעה וכו') אינו נחשב כלל בכוח העבודה. הנתון אותו מדווחת הלמ"ס הוא "הבלתי מועסקים", שזוהי אוכלוסיית האנשים שחיפשו עבודה אך לא מצאו.

במלים אחרות, מובטל של הלמ"ס הוא מי שחיפש עבודה ולא מצא, ואילו מובטל של לשכות התעסוקה הוא כל מי שנרשם בלשכות התעסוקה. מכאן, הנתון של הלמ"ס תמיד גבוה יותר (משום שלא כל מי שלא עובד הולך להירשם בלשכת התעסוקה), והוא מכיל את אוכלוסיית המובטלים עליה מדווחות לשכות התעסוקה. כמו כן, שתי האוכלוסיות (הבלתי מועסקים של הלמ"ס, והמובטלים של לשכת התעסוקה) יכולות להיות מושפעות מגורמים שונים. כך לדוגמה, הגדלת דמי האבטלה עשויה להביא יותר אנשים ללשכות התעסוקה, גם מקרב אלו שממילא לא עבדו, דבר שלא יגרום לעלייה בבלתי מועסקים, אך בשלכות התעסוקה ידווחו על עלייה במספר המובטלים.

לכן, ההשוואה בין שני הנתונים היא טעות. כמו כן, אתמול פירסמה הלמ"ס את נתוני המגמה, ולא את הנתונים הרגילים של מספר הבלתי מועסקים. נתונים המגמה מתארים תהליך, ולכן הם מנוכים מהשפעות חד פעמיות ("רעשים") ומהשפעות עונתיות. לפי נתוני הלמ"ס הרגילים, שיעור הבלתי מועסקים עומד על 9%, כך שהוא גבוה יותר מנתוני המגמה.

הסבר נוסף להבדלים בין הנתונים של הלמ"ס ולשכות התעסוקה היא מערכת הבחירות. בחודש ינואר, הוחל בפעילות גיוס עובדים לקראת הבחירות שהתקיימו בחודש פברואר. זוהי דוגמה ל"רעש", שלדברי הלמ"ס גרם לאי סדירות גבוהה בנתונים.

בכל מקרה, נראה כי האבטלה עולה. מדי יום אנו שומעים על פיטורים נוספים בענפי ההיי-טק, ובענפים המסורתיים. אפילו באוצר מעריכים כי האבטלה תעלה ותגיע לכ-10% בחודשים הקרובים, כלומר תוספת של כ-40 אלף איש. מכאן, שיותר אנשים יהיו מחוסרי עבודה, ולהם לא משנה אם נתוני המגמה של הלמ"ס מצביעים על ירידה בשיעור בלתי מועסקים.