מיקרוסופט: הצד האפל של האופציות / הארץ

מאת גרצ'ן מורגנסון "ניו יורק טיימס"

בשנות ה-90, נשמעו בסיאטל סיפורים רבים על המיליונרים של מיקרוסופט - עובדים מהשורה שהתעשרו הודות לאופציות למניות שהעניקה להם החברה. כעת, לאחר שמניות מיקרוסופט ירדו ביותר מ-50% מהשיא, נשמעים בעיר סיפורים אחרים על עובדים במיקרוסופט שצברו חובות כבדים, ועל כמה שנאלצו להכריז על פשיטת רגל אישית.

מיקל פיצג'רלד הנאמן המפקח על בקשות פשיטת רגל אישיות במחוז המערבי של מדינות ואשינגטון, מעריך כי באחרונה הגישו 25 עובדים במיקרסופט בקשות כאלה, הקשורות באופציות למניות. "האופציות למניות האלה גילמו כזו הבטחה מדהימה שאנשים שכחו מה היתה מטרתן המקורית", אמר. "הן כלי המאפשר למיקרוסופט לתגמל עובדים מבלי להעלות את שכרם".

כמו בחברות טכנולוגיה אחרות, המצוקה של עובדים במיקרוסופט נובעת בעיקר מחבויות המס ממימוש אופציות אלה. גרוע מכך, כמה מהם היו מהנדסים ומתכנתים מנוסים עם ידע מוגבל של שוק המניות. הם מימשו את האופציות, כלומר רכשו מניות, ואז נטלו הלוואות כנגד המניות האלה לתשלום מסים.

הלוואות כנגד מניות משמשות בדרך כלל משקיעים מנוסים המבקשים לרכוש מניות נוספות מבלי לנצל מקורות הון אישיים. כשירד מחיר המניות, מכרו הגורמים שהלוו לעובדים כספים את המניות ששימשו בטוחות, והעובדים ספגו הפסדים.

עובד בדרג בינוני במיקרוסופט אמר כי ברוקר בסלומון סמית בארני, בנק ההשקעות שנבחר על ידי מיקרוסופט לטפל בתוכנית האופציות, דחף אותו ליטול סיכונים כאלה. בשיא, היה שווי המניות שלו 1.5 מיליון דולר. אך בסתיו, כשהחלו המניות לצנוח, החל הבנק למכור מניות מהחשבון שלו כדי לכסות את ההלוואה.

כעת רוב המניות נמכרו, והוא חייב 100 אלף דולר במסים, יותר מהשכר השנתי שלו. הנכס היחיד שנותר לו הוא בית צנוע בסיאטל.

התלאות שלו ושל אחרים, האומרים כי נטלו סיכונים מבלי דעת, מעוררים שאלה אם הברוקרים כשלו במילוי החובה הרגולטורית שלהם, כולל בדיקה אם השקעה או אסטרטגיה מסוימת מתאימה ללקוח. בנק ההשקעות הרוויח מהריבית על ההלוואות כנגד מניות, שעה שהמשקיעים הפסידו.

לנה דיטהלם, יועצת מס מוסמכת בחברת ייעוץ המסים נאמבר-שאפלר (Numbershuffler) בפאלו אלטו קליפורניה, אומרת כי היא שמעה סיפורים דומים רבים מעובדים בעמק הסיליקון, והיא תולה את האשם בברוקרים המעודדים עובדים ללוות כדי לשלם מסים.

כשחברת השקעות מטפלת בתוכנית אופציות למניות, יש לה שני אדונים: החברה המשלמת לה ועובדי החברה, המופנים אליה לרוב גם לייעוץ פיננסי. חברת ההשקעות מקבלת תשלום על סיוע לעובדים לממש את האופציות שלהם, ונהנית מרווח נוסף כשהעובדים מנצלים את שירותיה לפעולות אחרות.

מיקרוסופט וסלומון סמית בארני אומרות כי לא היה ניגוד עניינים מפני שההסכם ביניהם מתייחס אך ורק למימוש אופציות, וכי העובדים יכלו לפנות לכל חברה לקבלת ייעוץ פיננסי.